השפעת מבצע ” צוק איתן ” על ניצולי השואה ובני הגיל השלישי

המידע המופיע כאן, שופך אור על  תגובותיהם של האוכלוסייה המבוגרת בכלל וניצולי השואה בפרט, לאור הסלמה במצב הביטחוני ויציאה למבצע ” צוק איתן ” בחודש יולי 2014.

מאת : מאיה שטיין – עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית מומחית, מנהלת קלינית ‘מכון שי’ – ייעוץ וטיפול פסיכולוגי במצבי טראומה.

חשיבות תחושבת ביטחון ויציבות אצל מבוגרים בעת ההסלמה במצב הביטחוני
לכולנו בהיותנו אנשים יש צורך בסיסי בביטחון וביציבות. אך המושג ביטחון תופס מקום ייחודי כאשר מדובר באנשים מבוגרים ועוד יותר כאשר מדובר בקשישים. מידת הביטחון שאדם חש בהיותו חי הוא נושא מרכזי אצל קשישים שכבר מרגישים, בגילאים הללו, חוסר בטחון לדאוג לעצמם וליקרים להם.
תחושת הפגיעה בביטחון מתקיימת כאשר אדם מרגיש שקיימת סכנה מסוימת ושהוא עלול, או קיים האיום לכך, שייפגע בעוצמה כלשהי והוא אינו יכול להגיב לכך. פגיעה משמעותית בביטחון האישי מתרחשת במיוחד כאשר הפגיעה היא בשתי רמות – גם רמת הביטחון הפנימי נפגעת וגם הביטחון במעגלים שונים בעולמם של הקשישים נמצא תחת איום.
לדוגמא – ברמת העצמאות האישית- החשש של הקשיש הוא ביכולתו לדאוג לעצמו פיזית. הוא מתקשה לטפל בעצמו כבימי שיגרה ולדאוג לעצמו לדברים בסיסיים כמו לקנות אוכל ולבשל לעצמו ואז הוא עלול למצוא את עצמו ימים שלמים בבית ללא מזון, או שהוא מפחד לצאת מהבית החוצה לבית מרקחת לקחת את התרופות שלו וכד’.

shoa Zuk Eitan
פגיעה משמעותית במידת הביטחון מתקיימת גם כלפי חוץ – כלפי אחרים במעגלים שונים בעולם. חוסר בטחון שהתערער בעוצמות משמעותיות ויוצאות דופן לדוגמא מול אנשים בסביבתה, חוסר ביטחון בבני משפחה, אולי אפילו כלפי שכנים בשכונה בה הם גרים, במדינה ובעולם כולו.

כשתמה (theme) זו מתערערת, המבוגר ירגיש שינוי משמעותי גם מבחינה התנהגותית -תפקודית וגם מבחינה רגשית.

מבחינה התנהגותית אדם עלול לחשוש לצאת ממיטתו גם כשיש הפוגה באזעקות. הוא יפחד לצאת מביתו (גם אם לא גר באיזור עימות) ואז ימנע מלקנות לעצמו אוכל. יזמינו אותו לבוא לקחת את התרופות הקבועות שלו ומחשש לביטחונו הוא לא יבוא ולא ייטול את תרופותיו.
מבחינה רגשית האדם עלול להיות רגיש בצורה מוגזמת – לבכות יותר, לפחד יותר, להתרגז יותר, להתעצבן יותר, להיות חסר סבלנות בצורה קיצונית. כל תגובה רגילה יכולה להתעצם נוכח המציאות.

התמודדות של ניצולי שואה עם החרפת המצב
בקרב ניצולי השואה, כל התגובות שפורטו מעלה מוקצנות הרבה יותר.
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שתחושת הביטחון שלהם בעצמם היתה נמוכה מאוד עוד בתקופת המלחמה, שאז גם רובם היו ילדים קטנים שרק למדו את כללי העולם סביבם…

מידת הביטחון שלהם בזולת היה נמוך מאוד, ולמרות שחלפו 70 שנה, ההתמודדות עם מטחי הטילים “זורקת” אותם חזרה לטראומות שניסו להדחיק במשך שנים רבות.

ערעור האמון בזולת גרם לאובדן הביטחון העצמי
החיים בתקופת השואה היו תחת לחץ עצום שאופיין בחוסר ביטחון אישי וחשש מהתסריט הגרוע ביותר מבחינתם בכל רגע נתון. כדי לשרוד, ניצולי שואה שהיו אז פעוטות וילדים קטנים, ראו את משפחותיהם מתפרקות, נהרסות ונכחדות ללא הסבר מילולי שתיווך להם את המציאות הנוראית מול עיניהם.

הילדים הללו נותרו עם פגיעה יסודית מזעזעת ברמת הביטחון שלהם בחיים ובעולם כולו. הם נולדו וגדלו, למעשה, לתוך מציאות שלא איפשרה להם להבין שיש סיבה ותוצאה בעולם ושהדברים הרגילים המתרחשים כיום יהיו גם מחר, בדומה לתהליך בניית היציבות שלנו בעצמנו ובעולם כולו. הילדים הללו היו, לעיתים, עדים להתנהגויות לא רגילות בקרב ההורים, בני משפחה ואפילו אצלם. אנשים בשואה היו מוכרחים להעז ולעשות מעשים שהיו בבחינת עבירה על “קווים אדומים” ברמה המוסרית וההתנהגותית במלחמה, לדוגמא, גנבת לחם ממישהו שעמד למות… הם לא תמיד יכלו לסמוך על שיקול הדעת שלהם ולעיתים הופתעו מהתנהגויות לא סטנדרטיות שלהם ושל הסובבים אותם בסיטואציה הבלתי נורמלית בעת השואה.

גם מידת הביטחון שלהם כלפי הזולת היתה נמוכה מאוד, ולא משנה אם מדובר בבן משפחה… ניצולי שואה מספרים ומשתפים בתהליך הטיפולי, אולי לראשונה בחייהם,  שהגיעו למצבים איומים ובלתי נסבלים בהם לא יכלו לתת אמון אפילו לא בהורים ובאחים – באחד הטיפולים ילדת שואה מספרת שאביה נעלם מהבית וברח כדי להציל את עצמו ולא דאג למשפחתו…או אח קטן שלא סולח לאחיו הגדול שדאג לו בימי השגרה אך במלחמה הוא קודם הציל את עצמו, ברח והותיר אותו מאחור… מידת הביטחון והאמון גם במעגל הראשוני התערער ביותר– אותם אנשים קבועים בעולמנו כמו שכנים קרובים או קרובי משפחה, שתמיד היו קרובים מאד פתאום גם הם היו עלולים להלשין וגרוע מכך, אפילו להסגיר לנאצים.

 

נחמיה גרשוני‏, Cc-by-sa-3.0

נחמיה גרשוני‏, Cc-by-sa-3.0

למעשה, תקופת המלחמה התאפיינה בכך שהם לא יכלו להאמין בכל אדם באשר הוא. אפילו ביהודים בכלל (כמו היהודים שעבדו בחסות הנאצים ביודנרט) הם לא יכלו להאמין ולבטוח כי למרות שהם יהודים כמוהם, עדיין, הם הצטיירו כמסוכנים ביותר עבורם עד כדי כך אלה שהם הם היו עלולים לא להושיט יד ולעזור כמצופה מבני אותו עם ולמעשה להוביל למותם…  

גם האמון בצברים שפגשו בעת העלייה לארץ –  למדינה אליה הם עלו כניצולי שואה – גם ניסיון זה להאמין שוב – נכשל כישלון חרוץ. היהודי הגאה, הצבר, שחי בארץ ישראל התנהג אליהם באופן מחפיר, מזעזע, קשה וחוויה זו כבר הצטברה לטראומה שנצרבה בעורם כחוויה נוראית – עוצמתית להמשך חייהם.
מידת האמון בכלל ובפרט מידת הביטחון הבסיסי הפנימי בעצמם, באנשים ובעולם כל כך התערערה במלחמת העולם השנייה ולאחריה , עד שחוויה רגשית זו נשארה והוטמעה בעורם ובתוכם מאז ועד היום. החוויה הזו היא חלק בלתי נפרד ממי שהם היום והם אינם יודעים להתנהג או להרגיש אחרת כי למעשה הם לא חוו יציבות, בטחון ותחושת אמון בסיסי…

השפעת המצב הביטחוני הנוכחי על ניצולי השואה
ברגעים כמו אלו שמדינת ישראל נמצאת עתה בחודש יולי 2014, כשיש תחושת מלחמה ולא ידוע מאיפה יבוא הטיל הבא והאם נפגע ממנו; אצל ניצולי השואה עלולה להתעורר המחשבה שלא ניתן לבטוח באנשים גם לא תמיד בצה”ל – צבא שנתן בעבר תחושת בטחון וכיום אינו יודע כיצד להגיב לירי טילים על פני כל הארץ. הקשישים ניצולי השואה חשים כי אף אחד לא באמת יעזור להם ולא ניתן לבטוח ולהאמין באנשים מסביב.

התגובות נעות על פני הרצף בין אנשים שמסתגרים ולא משתפים פעולה, חלקם חוששים לסמוך על בני ביתם, אחרים חשים אכזבה מקרובים ואנשי קשר ברשויות ובמוסדות מפני שיש תחושה שאנשים לא זמינים, שכולם לחוצים ולא פנויים למצוקתם ואף אחד לא באמת יכול לתת סימנים או עוגנים לתחושת יציבות ובטחון.
תקופה כזו אף מעצימה את תחושת הפחד, הבהלה ולעיתים אף מתחילה להופיע הרגשת אימה. לניצול נדמה שאין אף אחד בעולם שבאמת דואג לו. קשה לו להירגע מהתקף חרדה. הוא מתמודד עם תגובות חדשות וכאילו לא מכיר את עצמו. לעיתים הניצול לא ממש בוטח אפילו לא בעצמו והרגשות מקבלים “צבע” הרבה יותר סוער ודרמטי…

התייחסות  למצב הביטחוני בתהליך טיפול רגשי עם ניצול שואה

הקשישים, המטופלים ב’מכון שי’, הגיבו למצב הביטחוני במפגשי הטיפול שהיו מתחילת מבצע “צוק איתן”. חלקם ביטאו ומבטאים את עצמם באופן גלוי וברור, חלקם הגיבו ומגיבים דרך העולם הרגשי. הניצולים תיארו תחושות של פחד, אימה, חוסר ביטחון, אי יציבות, חוסר אונים וחשש מאיבוד שליטה בחיים. מטופלים אחרים שהתקשו לתאר במילים את רגשותיהם, העבירו את המסר דרך תגובות רגשיות של עצב גדול, הצפה של בכי והתנהגויות חרדתיות.
המטפלים המקצועיים ובעלי הניסון של מכון שי, נותנים מקום ומרחב לבטא רגשות אלו בכדי להרגיע את התגובה שמופיעה אצל הקשיש. המטפלים סטו מהתהליך הטיפולי לזמן מה, כדי לאפשר לניצולים לשתף את שעובר עליהם על מנת שהמצב לא יקצין.

ראקטיבציה אצל ניצולי שואה בעקבות “צוק איתן”
ההתמודדות המחודשת הזאת עם התמות המרכזיות הללו שאדם חווה ומתמודד איתם כיום, עלולה להיות מועצמת פי כמה וכמה, כאשר מדובר בראקטיבציה.

בקרב ניצולים רבים, תכנים, תחושות וזיכרונות לגבי השואה והמלחמה היו מודחקים, נעולים והם לא רצו לדבר עליהם ולספר אותם, רק לשכוח ולא להיזכר בזיכרון הנוראי. “צוק איתן” ומבצעים שקדמו לו, גרמו לניצולים לחוות מחדש תחושות שנוצרו לפני כ- 60-70 שנים. העלאת התכנים והרגשות הקשים הקשורים למה שקורה היום מאפשרת להם, למעשה, לגעת היום במה שקרה להם בחוויה הרגשית אז. חוויה זו שאולי לא דוברה מעולם והודחקה למקום בלתי מעובד אי- שם בתוך עולמם הפנימי ובזיכרונותיהם מזה שנים רבות…
למעשה, המטופל החווה את אירועי המלחמה כאן ועכשיו, עלול להרגיש תחושות קיצוניות ועוצמתיות באופן משמעותי זאת מאחר ורגשותיו כיום פותחים פצעים הקשורים לחוויות הנוראיות שקרו לו בעברו (ביטחון שהתערער, מוות, אנשים שפגעו בו, אכזבה מהמין האנושי ומבני משפחה וחברים). ריאקטיבציה זו היא ברכה שעלולה אף לגרום לנזק רגשי אצל האדם כשהיא לא באה בסיטואציה טיפולית מוגנת ובטוחה.
חשוב ביותר שרק אנשי טיפול מקצועיים ומומחים, עוזרים לאדם לפתוח תכנים אלו ו”שישמור” עליו שהעלאת התכנים הללו לא תזיק לו אלא תהיה בעוצמה ובקצב הנכון עבורו.
mental

 

 

 

 

 

מכון שי מונה צוות של כ- 100 פסיכולוגים ועו”סים קליניים פסיכותרפיסטים בעלי מומחיות וניסיון רב בסיוע נפשי וטיפול פסיכולוגי אישי וקבוצתי לניצולי שואה. הטיפול הפסיכולוגי לניצולים  ממומן על ידי משרד האוצר.
אנשי מקצוע אלו זוכים למערך הדרכה רחב וצוות מדריכים מומחה נמצא כדי לתת את המענה המקצועי ביותר בסוגיות טיפול מגוונות וייחודיות כבימים אלו.

מכון שי הינה ספק מורשה של משרד האוצר וספק מורשה של משרד הביטחון אגף שיקום נכים ואגף משפחות והנצחה לנושא הטיפולים הפסיכולוגיים האישיים.

לפרטים על התאמת טיפול רגשי לניצולי שואה בקליניקה או בבית המטופל התקשרו 077-4146160 או מלאו פרטיכם כאן.

 

 

תגים: , , , , , ,

הפוסט הזה סגור לתגובות כרגע.