מכתב תודה מניצולת שואה

.
מכתב תודה על עזרה בהשבת שקית תפילין ויומן יקרי ערך מיד ושם לניצולת שואה

רקע
“לאסוף את השברים” הוא מבצע לאומי להצלת פריטים אישיים מתקופת השואה המנוהל על ידי ארכיון יד ושם והמוזיאון.
אוסף החפצים של מוזיאון יד ושם, כולל עשרות אלפי פריטים ומסמכים נדירים, המתעדים את סיפור חייהם של האנשים להם היו שייכים: קורבנות שואה שנספו וניצולי שואה.

אין ספק שחפצים מקוריים עשויים להישמר לטווח רחוק טוב יותר בתנאים המיוחדים של ארכיון יד ושם; שם הם מטופלים בכפפות ונשמרים בחדרים בהם בקרת אקלים עם טמפרטורה ולחות אידיאליים. זאת בעוד שבבית, החפצים עלולים להינזק לאחר שנים רבות בתנאים לא מבוקרים.

ביד ושם מעבדה מקצועית לשימור ולשיקום בה נעשות פעולות לשיקום הפריטים (מסמכים, תצלומים ויצירות אומנות).

ניצולי שואה רבים וילדיהם, מבינים את חשיבות השימור לא רק למענם אלא גם למען הדורות הבאים. אך לעיתים לאחר מסירת החפץ יקר הערך, רוצים בו בחזרה, חשים רגשות אשמה על מסירתו ומתחרטים. כל שהם רוצים הוא לשוב ולאחוז שוב בחפצים שכל כך יקרים לליבם.

***********************

“לקרן ממכון שי שלום רב,
ניצולת שואה פריט מיד ושםברצוני למסור לך שהיום צלצלה אלי הבחורה מיד-ושם אשר היתה אצלי אז, לפני שלוש שנים ולקחה אצלי את הדברים למשמורת. היא הביעה את צערה על הכאב הנורא שאני נושאת מאז הפרידה שלי מהדברים”.

היא שאלה  אותי אם אני מסכימה שהיא תעשה רפליקה מהברכה, כלומר העתק מדויק של המקור, מאחר וזה נמצא במקום שיש בו תנאים מיוחדים, והוצאתו תגרום נזק. אני הסכמתי, אם זה העתק מדויק ודיברתי איתה כמובן על שקית התפילין והיומן.
היא אמרה שהיא תביא לי את הדברים מיד כשהיא תגמור את ההעתק.

קשה לי לתאר את השמחה וההקלה שאני חשה בלבי; לבשורה כזאת לא העזתי אפילו לחלום. אבן ירדה לי מהלב וזאת הודות לך, קרן,  והטיפול שלך בבעיה הגדולה הזאת.

זאת אותה בחורה שהיתה אצלי לפני שלוש שנים והיא זוכרת טוב מאוד את המעמד כשמסרתי לה את כל הדברים היקרים לי כל כך.

זה יתגשם הודות לך, קרן, הודות לטיפולך המסור בזה. אינני יכולה לתאר לך את האושר שלי כשיש לי התקווה שאוכל להחזיק שוב בידיי את הדברים שכל כך יקרים ללבי.

אני מקווה שזה יסתדר. ברגע שאחזיק את זה בידיי. אודיע לך, כמובן. כל טוב לך, בריאות והגשמת משאלותייך,

מאחלת לך פרידה בראונשטיין.

.

ציטוט מאתר יד ושם, דף המידע המתעד את חפצים וסיפורה של ניצולת השואה פרידה בראונשטיין  :
פרידה נולדה ב-16 בינואר 1927 בצ’רנוביץ (Cernăuţi)  שבבוקובינה, רומניה (כיום אוקראינה)….
…החפצים שמסרה פרידה עשו עם המשפחה את המסע מצ’רנוביץ לטרנסניסטריה, חזרה לצ’רנוביץ ודרך רומניה לארץ. את התמונות והיומן נשאה פרידה על גופה לאורך כל המסעות – קשורים לחזה. תיק הטלית הובא לארץ על ידי אביה.
את היומן כתבה אנה בגרמנית במהלך שנות החברות שלה עם יצחק גלס, והדברים הכתובים בו ממוענים אליו.
את התמונות שהיו מסודרות באלבום משפחתי החליטה פרידה לקחת כאשר ארזו את חפציהם לפני המעבר לגטו צ’רנוביץ. למרות גילה הצעיר ולמרות שהייתה הצעירה בין בני המשפחה, היתה זו פרידה שהשגיחה על האלבום.
את תיק הטלית הכינה אנה לנחום, אביה, בשנת 1937. היא היתה רוקמת במקצועה ורקמה את ראשי התיבות של שמו על תיק הטלית. לפני המלחמה היה האב הולך בגאווה לבית הכנסת עם תיק הטלית.

***************************

 

במכון שי כ- 100 מטפלים מומחים בטיפול רגשי בניצולי שואה ובני הדור השני ומתמודדים עם נושא “העברה בין דורית” באופן יום יומי.
המטפלים מעניקים מענה מקצועי המבוסס על הכשרות, הדרכות וניסיון מקצועי רב והיועצים הקליניים אף מעבירים ימי עיון מקצועיים למטפלים, פסיכולוגים קליניים, פסיכותרפיסטים, רופאים וצוותים רפואיים בעובדים עם ניצולי שואה בכל רחבי הארץ.

טיפולים פסיכולוגיים הינו שירות הניתן במכון “שי” לניצולי שואה במימון משרד האוצר כחלק מהזכויות המגיעות להם (מכתבי תודה).

לפרטים ומידע, פנו אלינו בטלפון 077-414-6160 או מלאו פרטיכם בטופס משמאל
ואנשי המקצוע שלנו במכון שי יחזרו אליכם בהקדם.

 

 

 

.

 

תגים: , , , , , ,

הפוסט הזה סגור לתגובות כרגע.