ניצולת שואה משתפת “רק לך אני אספר”

טיפול פסיכולוגי בניצולי שואה מחייב הכשרה, ניסיון ורגישות אין קץ בכדי לסייע לניצולי השואה להתמודד עם המציאות בה הם חיים.

לעיתים קרובות אנו במכון שי, מקבלים פניות מילדי “דור שני”, המעוניינים לברר על טיפול פסיכולוגי עבור הוריהם (הטיפול הפסיכולוגי הינו חינם למוכרי משרד האוצר).
הטיפול הרגשי – המקצועי שמעניקים 70 המטפלים במכון שי, כולל עיבוד זיכרונות וחוויות מהשואה אך גם התוודעות לזקנה, קבלת מצב חדש, שינויים והתמודדות עמם.
ניצולי שואה וילדיהם בני הדור השני, משתפים אותנו כי הטיפולים מקלים על ההתנהלות ואת התקשורת ביניהם ומשפרת את איכות חייכם.

תיאור טיפול רגשי של ניצולת שואה
מיכל גוגול-מסטר, עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית, בעלת ניסיון רב בטיפול בניצולי שואה משתפת. (בכדי לשמור על פרטיותם, השמות האמיתיים שמורים במערכת)

לפני 4 שנים הגיעה אלי בלה, אישה בת 75 (אז) מאזור הצפון. בלה פנתה למכון ” שי ” לטיפול כדי לקבל תמיכה בהתמודדות עם מחלת בעלה. ניצולת שואה טיפול פסיכולוגי
בתחילת הטיפול עסקנו בהתמודדותה עם ההתדרדרות במצב הפיזי של בעלה, חוסר האונים לנוכח מצבו הקשה ועד ההבנה כי ימיו ספורים והיא מלווה אותו למותו.
פטירתו שהגיעה מהר ובצורה מפתיעה המצופה, וכן העובדה שלא היתה לצידו ברגעיו האחרונים העלתה אצלה נושאים רבים שקשורים באובדן בני משפחה במהלך השואה ,פרידה פתאומית וחוסר היכולת להיפרד בזמן המלחמה מהוריה ובני משפחתה שנספו.

היא חוותה אשמה על כך שהיא נותרה בחיים ובעלה נפטר, והדבר העלה את הרגשות הקשים ו”אשמת הניצול ” המקושרת להשרדותה במלחמה והאשמה על כך שזכתה להמשיך את חייה ולבנות משפחה בעוד בני משפחתה האחרים נספו.
בהמשך הטיפול ובמהלך הזמן (אנו נמצאות בתהליך כבר למעלה מ- 4 שנים), עסקנו בנושאים  של  התמודדות עם הבדידות, חיפוש אחר משמעות החיים והאם יש טעם לחיות. לפני שנתיים, ליוויתי את בלה ליווי רגשי כשעזבה את דירתה ועברה להתגורר בדיור מוגן. היא מצאה את עצמה משתפת אותי במציאת עניין ומשמעות בחייה, עוסקת ביצירת קשרים חברתיים חדשים, ומציאת מקומה במסגרת החדשה במקביל עלו נושאים כמו חרדות מפני חשש לחלות ודיכאון תגובתי למות בעלה. לשמחתה (ולשמחתי), בלה יצרה במשך הזמן קשר זוגי חדש והיום חיה חיים מלאים בבית הדיור המוגן וממשיכה לפקוד את הקליניקה כדי לשתף ולהיוועץ.

הטיפול הרגשי עם הניצולה כלל גם את בני המשפחה

במהלך הטיפול על פי הצרכים שעלו ובקשתה פגשתי את ילדיה פעמים ספורות  בהתאם לנדרש ולצרכים שלה באותה תקופה.
היתה קיימת חשיבות רבה בנסיון לסייע להם להבין את התהליכים שעברה אמם, לשקף להם מה היא מרגישה ואיך להתמודד עם הדיכאון. לקראת המעבר לדיור המוגן עשינו כמה פגישות כדי להתכונן לצפוי.
היותה לאורך השנים אם מסורה ואשה מתפקדת עמדה בסתירה לדמות אותה פגשו בזקנתה ודרך הפגישות הצליחו ילדיה להתגבר על הכעסים על מצבה, להתחבר לצרכים שלה ולעזור לה.
תהליך של טיפול רגשי מעורר אצל הניצולים זיכרונות מהשואה. מאחר ובהזדקנות גם כשהזיכרון (לטווח קצר) נפגע, הזיכרון לטווח ארוך רק מתחדד ומעמיק ומתגברת תחושת ההצפה שחשים הניצולים ביחס לעבר ולהווה.
בנוסף, המפגש עם מוות שמקיף אותם (מפאת גילם) ואובדן חברים ובני משפחה עשוי להוביל לירידה במצב הנפשי ולהופעת סימפטומים דכאוניים, חרדתיים ופוסט טראומטיים. לעיתים כתוצאה מכך יש נסיון להמשיך ולהדחיק אך ללא הצלחה רבה.
פתאום יש צורך חזק לספר, אך לא לילדים. למטפל, לאיש מקצוע, לאדם שאינו קרוב משפחה. “רק לך אני אספר” הם אומרים לי. תודה שאת כאן בשבילי. אומרים, ולא רוצים לחלוק עם הילדים (בני 60+) כדי לא להקשות עליהם.

 

טיפול פסיכולוגי הנו שירות הניתן לניצולי שואה במימון משרד האוצר כחלק מהזכויות המגיעות להם (מכתבי תודה של ניצולים ובניהם)

לפרטים ומידע, פנו אלינו בטלפון 077-4146160 או מלאו פרטיכם בטופס משמאל ואנשי המקצוע שלנו במכון שי יחזרו אליכם בהקדם.

 

 

 

 

 

 

תגים: , , , , , ,

הפוסט הזה סגור לתגובות כרגע.