כתבות

השפעת מבצע ” צוק איתן ” על ניצולי השואה ובני הגיל השלישי

מידע על התמודדות אוכלוסייה מבוגרת וניצולי השואה בפרט, לאור הסלמה במצב הביטחוני ויציאה למבצע “צוק איתן” בחודש יולי 2014.

קרא את המאמר »

יום השואה תשע”ד 2014

יום השואה תשע”ד 2014 מנקודת מבט יצירתית, נוגעת בעולם ניצולי השואה בישראל דרך הצגות, ספרים וסרטים. הפקות מיוחדות יכללו פנלים עם היוצרים.מאת מכון שי.
מידע על הצגה מאת פרימו לוי, הקרנת סרט על שואת יהודי לוב והספר “אנחנו ננוח” זוכה פרסים.

קרא את המאמר »

האם ניתן להגדיל את האושר בזקנה

האם ניתן להגדיל את האושר ?
הבסיס העובדתי למדע האושר והמיקוד בתקופת הזיקנה. פרופ’ יורם ברק ופרופ’ דב איזנברג. מהי פסיכולוגיה חיובית ומדוע כדאי להיות מאושר. בשנים האחרונות נצפה מאמץ משמעותי ורב היקף בתחום הפסיכולוגיה, לקדם נושאים כמו אושר, משמעות בחיים וחוזקות אופי.

קרא את המאמר »

ניצולי שואה שהיו ילדים במלחמה

  טיפול פסיכולוגי בניצולי שואה שהיו ילדים במלחמה. מאת סימה וייס “זה שלי מהבית” – ניצולי שואה שהיו ילדים בשואה מרבית הניצולים שחיים היום היו ילדים בשואה. במכון ” שי “, כ- 95% מהמטופלים (ניצולי שואה) היו ילדים בזמן השואה. במשך שנים רבות חלק מהניצולים שהיו ילדים במלחמת העולם השניה, לא הוכרו כניצולי שואה ולא […]

קרא את המאמר »

מכתב תודה מניצולת שואה

. מכתב תודה על עזרה בהשבת שקית תפילין ויומן יקרי ערך מיד ושם לניצולת שואה רקע “לאסוף את השברים” הוא מבצע לאומי להצלת פריטים אישיים מתקופת השואה המנוהל על ידי ארכיון יד ושם והמוזיאון. אוסף החפצים של מוזיאון יד ושם, כולל עשרות אלפי פריטים ומסמכים נדירים, המתעדים את סיפור חייהם של האנשים להם היו שייכים: […]

קרא את המאמר »

ניצולת שואה משתפת “רק לך אני אספר”

טיפול פסיכולוגי בניצולי שואה מחייב הכשרה, ניסיון ורגישות אין קץ בכדי לסייע לניצולי השואה להתמודד עם המציאות בה הם חיים. לעיתים קרובות אנו במכון שי, מקבלים פניות מילדי “דור שני”, המעוניינים לברר על טיפול פסיכולוגי עבור הוריהם (הטיפול הפסיכולוגי הינו חינם למוכרי משרד האוצר). הטיפול הרגשי – המקצועי שמעניקים 70 המטפלים במכון שי, כולל עיבוד […]

קרא את המאמר »

זכויות ניצולי שואה – שאלות נפוצות

  “זכות גדולה נפלה בחלקי להמליץ עליכם בטיפולכם המסור בהורי, ניצולי שואה בעשור חייהם השמיני והתשיעי, בתקופה קשה שעברה עליהם. בזכות טיפולכם המסור זכו הורי להגדלת אחוזי הנכות ולהגדלה בקצבה החודשית, ידעתם אותם על זכותם לקבל שיחה שבועית עם פסיכולוג בביתם וסידרתם פגישות אלו. כתוצאה מהפגישות הללו חל שיפור משמעותי במצב רוחם של הורי ובחיוניותם”.   […]

קרא את המאמר »

קליטה בדיור מוגן

מאת פנינה דולינסקי, מטפלת מכון ” שי “ לדיור מוגן מגיעים על פי רוב אנשים שזקוקים למקום מגן שתחת מטרייתו הם יכולים לחיות באיכות חיים שהולמת אותם, אינטלקטואלית, חברתית ורפואית. מעבר לעובדה שלרוב המעבר לדיור מוגן מתרחש בעקבות אובדן- של בן זוג או של יכולות פיזיות, או שניהם, למעבר עצמו יש היבט של משבר. השינוי […]

קרא את המאמר »

תפקיד הדור השני מול ההורים המזדקנים

   תפקיד הדור השני מול ההורים המזדקנים – יום עיון תקציר הרצאה בנושא העברה בין דורית של טראומת השואה- תפקיד הדור השני מול ההורים המזדקנים מרצה : סימה וייס – עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית – יועצת קלינית מכון ” שי “   ההרצאה עסקה בבני הדור השני : הגדרת מצבם, האם המושג קיים, האם ההעברה התרחשה, […]

קרא את המאמר »

העברה בין דורית של טראומת השואה

העברה בין דורית של טראומת השואה לבני הדור השני – תקציר הרצאה של ד”ר ענב קרניאל-לאואר (.Ph.D) פסיכותרפיה ואנליזה קבוצתית. מטפלת בניצולי שואה במכון ” שי “. מאי הכרה להכרה : תהליכים טיפוליים מרפאים לניצולי שואה הקשיים הנפשיים שהם תוצאת האירועים הטראומטיים והאובדנים הקשורים לשואה הרחיקו את הניצולים מקבוצת השייכות שלהם ומעצמם, הם חשו מבודדים […]

קרא את המאמר »

תנו לי את ילדיכם

מיקי לוי

השאלה האם ניתן למדוד ולשפוט את התנהגותם של אנשים בתקופת השואה, של מי שנדרשו, בלית ברירה, להכריע בהכרעות בלתי אנושיות – נידונה באמצעות סיפורה של אחת הדמויות השנויות ביותר מחלוקת בתולדות השואה, חיים רומקובסקי, ראש היודנראט ומנהל גטו לודז’.

קרא את המאמר »

נס העגילים של רחל (רוז’י שוורץ) ויינר – ניצולת שואה

הסיפור של רחל (שוורץ) מיינר, ניצולת שואה. כפי שסופר ונכתב ע”י אריאלה זאבי זהו סיפור מיוחד, אחר…. ויובא להלן כפי שסופר מפיה של רחל מיינר, ולכן בגוף ראשון, אך תחילה הקדמה קצרה: רחל (שוורץ) מיינר, נולדה ב-5.11.28 בכפר בשם ארפוטוק במזרח הונגריה, אביה היה סוחר ואמה עקרת בית. הייתה לה אחות קטנה ממנה בשמונה שנים. […]

קרא את המאמר »

ילדי ניצולי שואה

נתן דורסט

רק במהלך שנות ה-80 החלו להתפרסם מאמרים בספרות הפסיכולוגית המקצועית, שהתיחסו למי שעברו את השואה כילדים, כקבוצה נפרדת.
נתן דורסט, בעצמו ילד ניצול שואה, הפך לימים לפסיכולוג קליני והיה ממייסדי “עמך”. במאמר הוא סוקר את המחקרים שעוסקים בילדים ניצולי השואה בתקופת המלחמה, ההתמודדות עם החיים שלאחריה, והטיפול בהם.

קרא את המאמר »

אבל ואובדן בקבוצת ניצולי שואה

אסנת נשיא, מטפלת במכון “שי”

“ככל שאנחנו גדלים, אנחנו למעשה קטנים”, הסבירה פ’ את התלות הגדלה בילדיה ובסביבה.
הקשר עם הילדים, רגשות בדידות, תחושות חסר ונטישה, תלות ואהבת משפחה התלויה בדבר – באים לידי ביטוי בקבוצת מרכז היום “בית החשמונאי”.
הדינמיקה הנפשית מהדהדת בתוכם את סיפורם האישי מזמן המלחמה.

קרא את המאמר »

לעבוד עם ניצולים בבתי אבות

ג’יזל סיקוביץ’

הפסיכולוגית הבכירה, שעבדה ב”עמך” והיא ניצולת שואה בעצמה, ד”ר ג’יזל סיקוביץ’, מנתחת במאמר זה את נושא ניצולי שואה הגרים בבתי אבות ובדיור מוגן. המאמר (באנגלית) פותח בתיאור מצבה של האוכלוסיה הקשישה, עובר להשפעת המעבר מהבית לבית האבות, ומתמקד במאפיינים ודוגמאות של ניצולי השואה הגרים בבתי האבות והטיפול הקבוצתי והיחידני בהם.

קרא את המאמר »

טיפול בקבוצת ניצולי שואה

אסנת נשיא, מטפלת במכון “שי”

מרכז היום “בית החשמונאי” מרכז לתוכו את התושבים הקשישים והמזדקנים של ישובי עשרת. רובם עובדי אדמה לשעבר, בעלי רקע חקלאי ואדמות חקלאיות. אנשים אשר עם עלייתם לארץ, התיישבו באזור והקימו משקים מניבים של חקלאות וחיות משק. מבין באי מרכז היום ישנם ניצולי שואה מארצות שונות, רובם הגדול יוצאי טריפולי שלסיפורי השואה שלהם התוודעתי לראשונה.

קרא את המאמר »

הימצאות ההורים – טראומת הדור השני

שמעון כהן, ערוץ 7

מחקר חדש מגלה: על האופן בו הושארו ילדים לבדם בשואה יש השלכות לאופי טראומת הדור השני לשואה. למחקר יש גם השלכות לימינו.
המחקר מצביע על קשר מובהק בין אופן הימצאותו של הורה בתקופת השואה, בגפו או עם קרובי משפחה, לבין סימפטומים של חרדה ודיכאון אצל ילדיו.

קרא את המאמר »

הזדקנותם של ילדי השואה

יהודית קסטנברג ומילטון קסטנברג

הזדקנות ראשונית היא הזדקנות מובנית באורגניזם ואילו הזדקנות משנית מתייחסת לבעיות הנוצרות כתוצאה מגורמים סביבתיים כגון טראומה. תופעה של הזדקנות ילדים ראינו רק אחרי השואה. טווח הגילאים של מרואינינו, שהיו ניצולים ילדים, נע בין 47-71. הם אמרו לנו משפטים כמו: “איבדתי את ילדותי”, “ילדותי נגנבה ממני”, “הפכתי למבוגר בטרם עת”. אנו משערים, כי תהליך ההזדקנות יכול להתרחש לא רק בקרב מבוגרים, אלא גם בקרב ילדים, בעקבות השפעה של טראומה חזקה-גופנית ונפשית.

קרא את המאמר »

הסוד האפל של פולין

סבר פלוצקר

הסרט “אחרי הקציר” עלה למסכים בפולין והסערה סביבו בעיצומה. הסרט, העוסק בהדחקה ובהשכחה של האנטישמיות בפולין, הכניס מקל לתוך קן צרעות, כפי שהגדירו אחד המבקרים.
היצירה קולנועית של מתח ומוסר, אימה והיסטוריה, מתכתבת עם ספריו של ההיסטוריון והסוציולוג יאן תומש גרוס. פרופ’ גרוס, יהודי פולני המלמד באוניברסיטת פרינסטון בארה”ב, הסיר את המסווה מאחד הפרקים האפלים במיוחד של ההיסטוריה הפולנית המודרנית: רצח יהודים בידי שכניהם הפולנים בימי מלחמת העולם השניה.

קרא את המאמר »

המבריחה והקשרית מגטו ורשה מתה בגיל 90

תחת שם הקוד “ולדקה” והודות למראה פולני טיפוסי, הצליחה פייגל פלטל לחיות מחוץ לגטו ורשה, להבריח אליו נשק ומסרים, ולחלץ ממנו ילדים. “הגורל של המרידה נחרץ מלכתחילה. לא רצינו למות, אבל אמרנו ‘זו הדרך לפעול, זה מה שעלינו לעשות'”.

ולדקה מיד, מבריחה וקשרית במרד גטו ורשה שאף פרסמה ספר על אודות המאבק, הלכה לעולמה בשבוע שעבר.

קרא את המאמר »

סיפור קבוצה

נעמי ברק מטפלת מכון “שי”

ברצוני לשתף בהתרחשות מרגשת במיוחד עבורי עם חזרתי ממסע לפולין הקיץ, בו ליוויתי את בני הצעיר.

לפני נסיעתי סיפרתי לחברי הקבוצה על הנסיעה וההכנות. אני מודה שהיו לי התלבטויות לגבי הנסיעה. לא פעם אני מרגישה נשאבת לסיפורים ועטופה בהם. עצם היותי רחוקה מהטראומה מאפשר לי לא להיבלע בעוצמה הרגשית שעולה. כך אני יכולה לנרמל, לאסוף, לארגן ולהרגיע. החשש שעלה בי נגע בצורך שלי לקחת סוג של מרחק מהדברים עצמם. חשוב לי לציין שאין במשפחתי הקרובה נספים או ניצולים.

קרא את המאמר »

של מי הגבוליות הזו? ההקשר האבחוני של אישיות גבולית

צבי גל

בישראל של היום עדיין חיים אנשים רבים שהיו בשואה בילדותם, ולאחר מכן עלו לארץ והצליחו להקים משפחות ולהשתלב בחברה. כפי שכבר כתבנו בעבר בהקשר של תסמונת פוסט טראומתית, אירועים משמעותיים בחיינו יכולים לגרום לתסמונת פוסט טראומתית משמעותית גם שנים רבות אחרי האירוע. חלק מניצולי השואה חוו תסמינים נפשיים של דיכאון חרדה ופוסט טראומה לאורך כל השנים, אך בחלקם התסמינים האלה התעוררו או הוחמרו בגיל מבוגר.

קרא את המאמר »

מהעיתונות – טראומת השואה ממשיכה גם לדור השלישי

דן אבן, הארץ

מחקר ישראלי חדש מאבחן דפוסי מצוקה כמו בעיות במנגנוני היקשרות שהתפתחו בקרב ילדים לניצולי שואה המועברים בהמשך לילדיהם המתבגרים

אחד הנושאים השנויים במחלוקת במחקר האקדמי הקשור לשואה עוסק בהשפעה על הדורות הבאים. לפי מחקר חדש שבוצע באוניברסיטת חיפה, סימנים של טראומת השואה ניתנים לזיהוי גם אצל נכדיהם מהדור השלישי. המחקר, שבוצע על ידי ד”ר מירי שרף ופרופ’ עפרה מייזלס מהחוג לחינוך באוניברסיטת חיפה, מזהה סימנים עקיפים לפוסט טראומה שאיננה מעובדת או בעיות במנגנוני היקשרות בקרב בני דור שני ושלישי לשואה.

קרא את המאמר »

מהעיתונות – ארה”ב שוקלת לאפשר לניצולי שואה לתבוע חברות ביטוח

נטשה מוזגביה, הארץ

קבוצת ניצולי שואה הגיעה ביום חמישי לגבעת הקפיטול בניסיון לשכנע חברי קונגרס לקדם הצעת חוק שאמורה לאפשר לניצולי שואה לתבוע בבתי המשפט הפדרליים בארצות הברית את חברות הביטוח האירופיות שלא כיבדו את הפוליסות מימי מלחמת העולם השנייה – ולאלץ אותן לחשוף את רשימות הלקוחות היהודים מאותה התקופה. החוק נקרא על שמו של טום לנטוס, שהיה ניצול השואה היחיד בקונגרס, והוא הוגש על ידי שני חברי קונגרס מפלורידה – הרפובליקאית אילאנה רוס-לטינן והדמוקרט טד דויטש.

קרא את המאמר »

מהעיתונות – לשקם את מאורת הזאב של היטלר

ניו יורק טיימס

לאורך חלק ניכר ממלחמת העולם השנייה פיקד אדולף היטלר על כוחותיו ממתחם “מאורת הזאב”, במעבה היערות של מזרח פולין. האתר הוזנח במשך שנים, ורק עתה החליטה הממשלה בוורשה לשמרו ולהקים בו מוזיאון ותערוכה קבועה

במשך מאות ימים, בזמן מלחמת העולם השנייה, שלט אדולף היטלר על הרייך השלישי מתוך רשת מסועפת של בניינים ובונקרים הנחבאת במעבה היערות בקנטז’ין ופקד על כוחותיו מתוך מתחם שנקרא “מאורת הזאב”.

קרא את המאמר »

הזיכרון אצל ילדים ניצולי שואה (Child Survivors)

סימה וייס

מחקרים שהשוו בין תהליכי זיכרון ילד ובוגר העלו שילדים שעברו חוויה טראומטית מסוגלים לתאר בעדותם פרטים מדויקים על האירוע. הזכירה, התעתוע, ורמת הדיוק דומה למבוגרים.

הצורך לזכור ולהעיד אינו מופיע כמניע להשרדות אצל ילדים ניצולים. עדויותיהם מתארות את הפרידה מההורים והמשפחה, מאבק הקיום היומיומי והבדידות. הצורך לספר מתעורר בשלב מאוחר יותר של החיים לאחר הולדת הילדים או הנכדים.

הזיכרון מאפשר להתאבל, על המשפחה והסביבה שאבדה, להתמודד עם האבדן ולהתחבר מחדש לעולם המופנם של העבר. חוסר יכולת לזכור את הילדות המוקדמת גורם לתחושות ריקנות ומוות.
הזיכרון הוא מרכיב חיוני להמשך תחושת החיות והרצף האישי וההיסטורי של האדם הניצול לאורך כל מעגל חייו.

קרא את המאמר »

זה לא תלוי בך: מכתב מאבא ואימא

מיקי לוי

ניצולת שואה בת 79, הגיעה לטיפול כאשר היא מספרת שהיא חיה בתחושה שהיא על סף קריסה כתוצאה מהעומסים בניהול חייה השוטפים .
“אימי ואבי נרצחו באושוויץ ב-1944, כשהייתי בת 11. היו לי ציפיות גדולות מהחיים ורציתי להגשימן. אבל הכל השתנה. כבר לא חשתי שהעולם הוא מקום בטוח ומוגן, גדלתי במציאות לא פשוטה ומורכבת…”

קרא את המאמר »

להבין את הניצולים

סאנדי פלי

איננו יכולים לתפוס את האימה והאבדנים שעברו הניצולים, אך אנו יכולים וחייבים להקשיב להם ולתמוך בהם כאשר הם מספרים. אנו יכולים לנסות ולהבין מה הם חוו וכיצד הפנימו את חוויותיהם והתמודדו עם השנים שלאחר המלחמה.
כל סיפור הינו ייחודי וכל אדם – שונה. עם זאת, הכרת פגיעויות והתנהגויות שאותן חולקים ניצולים רבים, עשויה לתרום לפיתוח רגישותם של אלו שמטפלים בהם בערוב ימיהם.

כדי להקשיב היטב, יש לזכור את פגיעותם לאבדן ומחלה, את הצורך שלהם להיות “נר זכרון”, את העדר קרובי משפחה ואת הגורמים הרבים בסביבתם העלולים להזכיר לניצולים את הטראומה שעברו.

קרא את המאמר »

סיפורה של ת’

בטי גוטמן, פסיכותרפיסטית

אנסה לספר את סיפור חייה של ת’ כפי שמצטייר אצלי והשפעתו עלי כאדם וכמטפלת.
בחרתי בת’ דווקא בגלל שכל כך התנגדה לשיחות ולבואי.
אני זוכרת בגופי את הלאות שאחזה בי כשנוכחתי לדעת שת’ למעשה גרה בבניין שאסף אל קירבו את זקני חלכאי ונדכאי ארצנו. בכניסה מוצבים כסאות גלגלים עליהם יושבים זקנים ולידם מטפלות מהפיליפינים ובקצרה “פיליפיניות”. ובהמשך ראיתי גם זקנים עם הליכונים, מקלות הליכה מסוגים שונים וכן גם אנשים לא כל כך זקנים ששומרים על רוחם הטובה למרות העליבות שמשדר המקום. הלאות הזאת הולידה שאלה שאגב מתעוררת עם כל תחילת טיפול – האם יהיה בי הכח לשאת את המצוקה של הזולת שמבקש ממני עזרה?

קרא את המאמר »

חצילים – או – מהרהוריה של מטפלת

אסתי פרידר-גת

הוא יהיה בן 91 בעשרים לאפריל.
רוצה שאבוא לפגוש אותו, אך כבר פעמיים לא הצליח להרים את עצמו ולעבור לסלון הסגוף והקר כדי שננהל שיחה.
בפגישות הראשונות דיבר פוליטיקה, זיכרונות משרות מילואים ארוך שנים, מעבר למרכז כדי להיות קרוב לילדים, ומעט דיבר גם על אשתו שנפטרה.
כמה הצרכים שלה היו כ”כ שונים משלו, כמה המועדון או חוגי היצירה נתנו לה מענה. והוא בלבד שלו. לא יודע אחרת.

קרא את המאמר »

עקרונות העזרה הפסיכוסוציאלית בתקופת סוף החיים

פרופ’ שולמית קרייטלר

רפואה פליאטיבית היא מודל טיפולי המיועד בעיקר לחולים בשלבי מחלה מתקדמים, כשסיכויי ההחלמה או הארכה משמעותית של ההפוגה במחלה קטֵנים. המרכיבים העיקריים של הרפואה הפליאטיבית מתמקדים בהקלה על הסימפטומים של החולה, שיפור מירבי באיכות חייו וטיפול כוללני שמתייחס גם להיבטים הפסיכולוגיים של החולה ומשפחתו. לפיכך, מקובל לראות בטיפול פסיכולוגי מרכיב חיוני של הרפואה הפליאטיבית.

קרא את המאמר »

קבוצת הנחיה בבית דיור מוגן: לזכור ולשכוח

אריאלה זאבי

נפלה בחלקי ההזדמנות, שלא לומר הזכות, להנחות קבוצה של ניצולי שואה באחד מבתי הדיור המוגן בארץ.
הגעתי לתהליך ההנחיה בחרדת קודש: גם ניצולי שואה, גם אנשים מבוגרים…..אין ספק שמקופל כאן אתגר מסוג אחר.

קרא את המאמר »

פסיכותרפיה קצרת-מועד בניצולי שואה

חיים דסברג

השואה פגעה ביהודים תושבי ארצות הכיבוש הנאצי באירופה (ולתקופה קצרה גם בשולי צפון אפריקה) בשנים 1939-45. הרדיפה, העקירה והאיום על חיי היהודים החלו בגרמניה כבר בשנות השלושים ואילו התוצאות החברתיות, הפיזיות-הבריאותיות והנפשיות של השואה נמשכו הרבה מעבר לשנת השחרור 1945 ואפשר לראותן עד עצם היום הזה. תופעות הדומות לשואה ממשיכות לפגוע בימינו בציבור יהודי אחר כמו יוצאי אתיופיה ופרס, וכן גם בעמים אחרים, אך אין ההשמדה נעשה בצורה מתוכננת, טוטאלית וחסרת פשרות כמו בשואה.

קרא את המאמר »

התמודדות המטפל עם הטיפול ביוצאי-שואה

נתן דורסט

לאחר מלחמת העולם השנייה היו חוקרים שהכתירו את הסימפטומולוגיה הרחבה של ניצולי השואה בכותרת “תסמונת מחנה הריכוז”, שלא התאימה לקטגוריה פסיכיאטרית קיימת. אמנם, אפשר בהחלט לראות בסימפטומים של הניצולים תגובות נורמאלית למצבים לא נורמאליים. השפעתם נמשכת שנים רבות לאחר סיום המלחמה, שהרי עדויות רבות ממגוון רחב של מצבים קיצוניים, כגון מלחמה, אסון טבע או שהייה במחנה ריכוז, מצביעות על כך, שמצבי לחץ ודחק קיצוניים עלולים להוליד מגוון רחב של הפרעות פיזיולוגיות, מחלות ונזק נפשי וחברתי ניכר. אולם, אם בין התגובות למצבים אלה קיים דמיון רב, מצויים הבדלים תפיסתיים עצומים בין אסון הנגרם בידי אדם לבין אסון טבע. יותר מכך, עצם העובדה, לפיה לא כל קורבנות השואה היו יהודים, אבל כל היהודים היו קורבנותיה, מחייבת אותנו להתייחס אל הניצולים היהודיים כאל קטגוריה ספציפית וייחודית של קרבנות אסון בידי אדם.

קרא את המאמר »

דור שני לניצולי שואה, בחתירה אחר יתר מובחנות: מקרה קבוצתי

מיכה וייס, סימה וייס

הכותרת “דור שני לניצולי שואה” מתייחסת לכל מי שהוריו חוו את השואה וכוללת אוכלוסייה רחבה ומגוונת. בעולם הטיפולי מקובל לדבר על מנגנוני העברת טראומה כמאפיינים את הדינאמיקה של בני הדור השני. בכוונת מאמר זה לקדם את המובחנות בין שני סוגי העברת טראומה: העברה ישירה (transposition) והעברה עקיפה. נוצרת אי-בהירות בהבנת הדרכים של העברת הטראומה בדור השני מאחר שהספרות המחקרית מאתרת ביטויי העברה עקיפה, בעוד שהדיווחים הקליניים מביאים דוגמאות של העברה ישירה. נביא דיווח קליני של עבודה קבוצתית עם מטפלים בני הדור השני, המדגימה ביטויי העברה עקיפה, ונטען שניתן להבחין בין בני הדור השני על-פי הדומיננטיות של סוג ההעברה ממנה סבלו. להבחנה זו השלכות קליניות משמעותיות.

קרא את המאמר »

הטיפול בניצולי השואה הקשישים

נתן דורסט וסימה וייס

מאמר זה מתייחס לסוגיית דור ראשון לניצולי השואה והטיפול בהם בעת זיקנה.
לפי נתונים דמוגרפיים של אוכלוסיית ישראל, נמצאים בארץ כ-170,000 ניצולי שואה שעברו את השואה בבגרותם ו-70,000 ניצולים שהיו ילדים בתקופת השואה, היינו בני 15 ומטה עם סיום המלחמה (Child Survivors).
אוכלוסיה זו של הניצולים הינה כיום בגיל קשיש, גיל בו מתרחשים שינויים בגוף, בזהות, בדימוי העצמי, בתא המשפחתי, ביחסים הבינדוריים.
דור ראשון, על פי הגדרתנו הינם, אותם שהיו תחת הכיבוש הנאצי באירופה בשנים 1939-1945 אוכלוסיה שגילה היום הינו 64 ומעלה. במאמר זה נתמקד בתופעות הבולטות הקיימות אצל ניצולים קשישים בארץ, והמסקנות אשר הוסקו לאחר המפגשים במסגרת מרכז “עמך”, מטרות הטיפול בהם ודרך הטיפול הייחודית המוצעת.

קרא את המאמר »