ארכיון פוסטים עם התג "זכויות ניצולי שואה"

ניצולי שואה שהיו ילדים במלחמה

יום שלישי, 28 בינואר, 2014

 

טיפול פסיכולוגי בניצולי שואה שהיו ילדים במלחמה. מאת סימה וייס

“זה שלי מהבית” – ניצולי שואה שהיו ילדים בשואה
מרבית הניצולים שחיים היום היו ילדים בשואה. במכון ” שי “, כ- 95% מהמטופלים (ניצולי שואה) היו ילדים בזמן השואה.
במשך שנים רבות חלק מהניצולים שהיו ילדים במלחמת העולם השניה, לא הוכרו כניצולי שואה ולא קיבלו זכויות כלכליות מטעם המדינה מפני שבקרב חלק מאנשי מקצוע היתה סברה שלא סבלו כי לא זכרו את הסבל למרות שהיו במחבוא בהיותם ילדים.
גורמים שונים החליטו כך מפני שבבגרותם לא זכרו או לא הצליחו לתאר את שארע במילותיהם את החוויות הטראומטיות שעברו ולכן לא הכירו בחלקם כניצולים (מבחינת הזכויות הכלכליות).

ניצולי שואה שהיו ילדים“זה לא נורמאלי שאני נורמאלי”
ילדים חוו את הפגיעות הכי קשות מהשואה. את הממצא פרסם פרופ’ קיילסון ניצול שואה הולנדי שנפטר בשנת 2013 והעביר סדנאות מקצועיות לפסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים; קליסון חקר ובדק במשך 20 שנה אחר ניצולים שהיו ילדים במלחמת העולם השניה, במחנות ריכוז ובמחבוא ומסקנתו היתה שלאורך זמן, הילדים ניזוקו נפשית באופן העמוק ביותר.

כישורי הורות של ילדים שחוו את השואה  
ילד בן 8 שהלך לשחק עם חברים וכשחזר לא מצא את הוריו, נלקח לבית יתומים, עבר מיד ליד, סבל מחוסר יציבות משפחתי, בעיות ביטחון אישי ופגיעות קשה. חבריו, ילדים בני 7,8,9 שעולמם נחרב – לא קיבלו את הצרכים הבסיסיים, החום, האהבה והביטחון שהיה צריך מההורים, ולמרות זאת במשך שנים רבות לא הוכרו כניצולי שואה.

ילדים ניצולי שואהדוגמא אקטואלית ניתן לראות ב-” ילדי טהרן ” כ- 1000 ילדים יהודיים שהיו אז כבני 3,5 ו-6, שברחו מאירופה הנאצית לטהרן, שם רוכזו במחנה יתומים. שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין הדגיש כי “מדינת ישראל מצוּוָה להעמיד בראש מעייניה את הדאגה לניצולי השואה והטיפול בהם, וילדי טהרן בכללם. מדובר באנשים שלאחר ששרדו את שנות התופת והמוות – בנו מחדש את חייהם במדינתו של העם היהודי, מדינת ישראל”.
מחקרים מראים שילדים שחוו את טראומת השואה בגיל 18-20 זכו לחוות חיים נורמאליים עם אמא ואבא ומשפחות ולכן היו יותר מגובשים מבחינת הזהות ובשלים מבחינה רגשית.
זכו לחוות ילדות, נעורים, הורים, בית, ביטחון וערך עצמי – והיכולת הרגשית שלהם היתה יותר חזקה.

לגדל ילד בלי לדעת איך להיות אבא
ילדים שחיו בשואה והפכו להורים בעצמם, התמודדו ותפקדו כשבעצם לא היו להם דמויות לחיקוי כילדים, לא היתה להם הפנמה של תפקיד הורי ומתוך חסר ענק בכך שנאלצו לגדול ללא הוריהם במקרים רבים מגיל 3.

ליווי רגשי של ניצולי שואה – צעד אחר צעד
אחד האתגרים של ניצולי שואה מבוגרים, הוא להעיז להביע את עצמם ולהתמודד.
כותבת מאמר זה מלווה מבחינה רגשית ניצולי שואה שהתקשו להתחבר כי במשך שנים (חלקם) לא הגדירו עצמם כניצולי שואה. “תיעוד טיפול” הכולל טיפול רגשי משולב עם כתיבת סיפור החיים של הניצול; מאפשר להשאיר זיכרון אישי למשפחה ולדורות הבאים.
אחד מהניצולים בו זכתה ללוות ולתמוך הוא יצחק מאיר. יצחק היה ילד בשואה ולימים היה דיפלומט, שגריר ישראל בבלגיה ממנה נס, ושגריר ישראל בשוויץ, ממנה גורש.
בתהליך הרגשי דובר על המעבר בין השואה והתהליך שהוא הצליח לעשות בחייו. תהליך זה עזר לו רגשית להעיז ולכתוב את אשר עבר, ולשתף בסיפורו האישי לא רק את משפחתו, כי אם קוראים מהארץ ומהעולם.

ספרו הראשון “אישה אחת” בהוצאת ספרית מעריב, מתאר ילד אמיץ שליווה את אמו ואת אחיו במסע הבריחה וההצלה מהעיר מרסיי שנכבשה על ידי הגרמנים – עד לגבול שווייץ והפך להיות, כמה לא מפתיע, שגריר. הסיפור מסופר מנקודת מבטה של האם.

ספרו החדש “להגיע לחוף מבטחים” מתחיל במחנה פליטים עם תום מלחמת העולם השניה ומסופר מפיו של הבן, כבן שתים-עשרה באותו זמן. הוא מתאר את מסעם של יהודים מכל רחבי אירופה ששרדו את השואה ומעוניינים רק בדבר אחד – ארץ ישראל. לפני חודש הושק הספר בז’נווה ובערב יום השואה 27 בינואר 2014 הושק בישראל.

shai121

אודות כותבת המאמר
סימה וייס יועצת קלינית ופסיכותרפיסטית. מומחית לטיפול בפוסט טראומה, בעלת ניסיון מעמיק (25 שנה) בטיפול בניצולי שואה והלומי קרב. מייסדת עם אוריין קייזר את מכון שי.
במסגרת ניסיונה המקצועי, פיתחה כלים ייחודיים לטיפול בניצולי שואה, מלמדת ומרצה בתחום בפני פסיכולוגיים קליניים ואנשי מקצוע, להם אף מעבירה הדרכות וייעוץ ייחודי לטיפול בניצולי שואה.

 

במכון שי כ- 100 מטפלים מומחים בטיפול רגשי בניצולי שואה ובני הדור השני ומתמודדים עם נושא “העברה בין דורית” באופן יום יומי.
הניצולים מקבלים מהמטפלים מענה מקצועי הכולל טיפול, ייעוץ וליווי המבוסס על הכשרות, הדרכות וניסיון רב המתייחס ספציפית למה שעברו. (אנו מעבירים ימי עיון מקצועיים למטפלים, פסיכולוגים קליניים, פסיכותרפיסטים, רופאים וצוותים רפואיים בכל רחבי הארץ).
.
לפרטים ומידע, פנו אלינו בטלפון 077-414-6160 או מלאו פרטיכם בטופס משמאל
ואנשי המקצוע שלנו במכון שי יחזרו אליכם בהקדם.

** טיפול פסיכולוגי הינו שירות הניתן במכון “שי” לניצולי שואה במימון משרד האוצר כחלק מהזכויות המגיעות להם (מכתבי תודה מניצולים ובניהם).

.

 

מכתב תודה מניצולת שואה

יום שני, 27 בינואר, 2014

.
מכתב תודה על עזרה בהשבת שקית תפילין ויומן יקרי ערך מיד ושם לניצולת שואה

רקע
“לאסוף את השברים” הוא מבצע לאומי להצלת פריטים אישיים מתקופת השואה המנוהל על ידי ארכיון יד ושם והמוזיאון.
אוסף החפצים של מוזיאון יד ושם, כולל עשרות אלפי פריטים ומסמכים נדירים, המתעדים את סיפור חייהם של האנשים להם היו שייכים: קורבנות שואה שנספו וניצולי שואה.

אין ספק שחפצים מקוריים עשויים להישמר לטווח רחוק טוב יותר בתנאים המיוחדים של ארכיון יד ושם; שם הם מטופלים בכפפות ונשמרים בחדרים בהם בקרת אקלים עם טמפרטורה ולחות אידיאליים. זאת בעוד שבבית, החפצים עלולים להינזק לאחר שנים רבות בתנאים לא מבוקרים.

ביד ושם מעבדה מקצועית לשימור ולשיקום בה נעשות פעולות לשיקום הפריטים (מסמכים, תצלומים ויצירות אומנות).

ניצולי שואה רבים וילדיהם, מבינים את חשיבות השימור לא רק למענם אלא גם למען הדורות הבאים. אך לעיתים לאחר מסירת החפץ יקר הערך, רוצים בו בחזרה, חשים רגשות אשמה על מסירתו ומתחרטים. כל שהם רוצים הוא לשוב ולאחוז שוב בחפצים שכל כך יקרים לליבם.

***********************

“לקרן ממכון שי שלום רב,
ניצולת שואה פריט מיד ושםברצוני למסור לך שהיום צלצלה אלי הבחורה מיד-ושם אשר היתה אצלי אז, לפני שלוש שנים ולקחה אצלי את הדברים למשמורת. היא הביעה את צערה על הכאב הנורא שאני נושאת מאז הפרידה שלי מהדברים”.

היא שאלה  אותי אם אני מסכימה שהיא תעשה רפליקה מהברכה, כלומר העתק מדויק של המקור, מאחר וזה נמצא במקום שיש בו תנאים מיוחדים, והוצאתו תגרום נזק. אני הסכמתי, אם זה העתק מדויק ודיברתי איתה כמובן על שקית התפילין והיומן.
היא אמרה שהיא תביא לי את הדברים מיד כשהיא תגמור את ההעתק.

קשה לי לתאר את השמחה וההקלה שאני חשה בלבי; לבשורה כזאת לא העזתי אפילו לחלום. אבן ירדה לי מהלב וזאת הודות לך, קרן,  והטיפול שלך בבעיה הגדולה הזאת.

זאת אותה בחורה שהיתה אצלי לפני שלוש שנים והיא זוכרת טוב מאוד את המעמד כשמסרתי לה את כל הדברים היקרים לי כל כך.

זה יתגשם הודות לך, קרן, הודות לטיפולך המסור בזה. אינני יכולה לתאר לך את האושר שלי כשיש לי התקווה שאוכל להחזיק שוב בידיי את הדברים שכל כך יקרים ללבי.

אני מקווה שזה יסתדר. ברגע שאחזיק את זה בידיי. אודיע לך, כמובן. כל טוב לך, בריאות והגשמת משאלותייך,

מאחלת לך פרידה בראונשטיין.

.

ציטוט מאתר יד ושם, דף המידע המתעד את חפצים וסיפורה של ניצולת השואה פרידה בראונשטיין  :
פרידה נולדה ב-16 בינואר 1927 בצ’רנוביץ (Cernăuţi)  שבבוקובינה, רומניה (כיום אוקראינה)….
…החפצים שמסרה פרידה עשו עם המשפחה את המסע מצ’רנוביץ לטרנסניסטריה, חזרה לצ’רנוביץ ודרך רומניה לארץ. את התמונות והיומן נשאה פרידה על גופה לאורך כל המסעות – קשורים לחזה. תיק הטלית הובא לארץ על ידי אביה.
את היומן כתבה אנה בגרמנית במהלך שנות החברות שלה עם יצחק גלס, והדברים הכתובים בו ממוענים אליו.
את התמונות שהיו מסודרות באלבום משפחתי החליטה פרידה לקחת כאשר ארזו את חפציהם לפני המעבר לגטו צ’רנוביץ. למרות גילה הצעיר ולמרות שהייתה הצעירה בין בני המשפחה, היתה זו פרידה שהשגיחה על האלבום.
את תיק הטלית הכינה אנה לנחום, אביה, בשנת 1937. היא היתה רוקמת במקצועה ורקמה את ראשי התיבות של שמו על תיק הטלית. לפני המלחמה היה האב הולך בגאווה לבית הכנסת עם תיק הטלית.

***************************

 

במכון שי כ- 100 מטפלים מומחים בטיפול רגשי בניצולי שואה ובני הדור השני ומתמודדים עם נושא “העברה בין דורית” באופן יום יומי.
המטפלים מעניקים מענה מקצועי המבוסס על הכשרות, הדרכות וניסיון מקצועי רב והיועצים הקליניים אף מעבירים ימי עיון מקצועיים למטפלים, פסיכולוגים קליניים, פסיכותרפיסטים, רופאים וצוותים רפואיים בעובדים עם ניצולי שואה בכל רחבי הארץ.

טיפולים פסיכולוגיים הינו שירות הניתן במכון “שי” לניצולי שואה במימון משרד האוצר כחלק מהזכויות המגיעות להם (מכתבי תודה).

לפרטים ומידע, פנו אלינו בטלפון 077-414-6160 או מלאו פרטיכם בטופס משמאל
ואנשי המקצוע שלנו במכון שי יחזרו אליכם בהקדם.

 

 

 

.

 

ניצולת שואה משתפת “רק לך אני אספר”

יום ראשון, 19 בינואר, 2014

טיפול פסיכולוגי בניצולי שואה מחייב הכשרה, ניסיון ורגישות אין קץ בכדי לסייע לניצולי השואה להתמודד עם המציאות בה הם חיים.

לעיתים קרובות אנו במכון שי, מקבלים פניות מילדי “דור שני”, המעוניינים לברר על טיפול פסיכולוגי עבור הוריהם (הטיפול הפסיכולוגי הינו חינם למוכרי משרד האוצר).
הטיפול הרגשי – המקצועי שמעניקים 70 המטפלים במכון שי, כולל עיבוד זיכרונות וחוויות מהשואה אך גם התוודעות לזקנה, קבלת מצב חדש, שינויים והתמודדות עמם.
ניצולי שואה וילדיהם בני הדור השני, משתפים אותנו כי הטיפולים מקלים על ההתנהלות ואת התקשורת ביניהם ומשפרת את איכות חייכם.

תיאור טיפול רגשי של ניצולת שואה
מיכל גוגול-מסטר, עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית, בעלת ניסיון רב בטיפול בניצולי שואה משתפת. (בכדי לשמור על פרטיותם, השמות האמיתיים שמורים במערכת)

לפני 4 שנים הגיעה אלי בלה, אישה בת 75 (אז) מאזור הצפון. בלה פנתה למכון ” שי ” לטיפול כדי לקבל תמיכה בהתמודדות עם מחלת בעלה. ניצולת שואה טיפול פסיכולוגי
בתחילת הטיפול עסקנו בהתמודדותה עם ההתדרדרות במצב הפיזי של בעלה, חוסר האונים לנוכח מצבו הקשה ועד ההבנה כי ימיו ספורים והיא מלווה אותו למותו.
פטירתו שהגיעה מהר ובצורה מפתיעה המצופה, וכן העובדה שלא היתה לצידו ברגעיו האחרונים העלתה אצלה נושאים רבים שקשורים באובדן בני משפחה במהלך השואה ,פרידה פתאומית וחוסר היכולת להיפרד בזמן המלחמה מהוריה ובני משפחתה שנספו.

היא חוותה אשמה על כך שהיא נותרה בחיים ובעלה נפטר, והדבר העלה את הרגשות הקשים ו”אשמת הניצול ” המקושרת להשרדותה במלחמה והאשמה על כך שזכתה להמשיך את חייה ולבנות משפחה בעוד בני משפחתה האחרים נספו.
בהמשך הטיפול ובמהלך הזמן (אנו נמצאות בתהליך כבר למעלה מ- 4 שנים), עסקנו בנושאים  של  התמודדות עם הבדידות, חיפוש אחר משמעות החיים והאם יש טעם לחיות. לפני שנתיים, ליוויתי את בלה ליווי רגשי כשעזבה את דירתה ועברה להתגורר בדיור מוגן. היא מצאה את עצמה משתפת אותי במציאת עניין ומשמעות בחייה, עוסקת ביצירת קשרים חברתיים חדשים, ומציאת מקומה במסגרת החדשה במקביל עלו נושאים כמו חרדות מפני חשש לחלות ודיכאון תגובתי למות בעלה. לשמחתה (ולשמחתי), בלה יצרה במשך הזמן קשר זוגי חדש והיום חיה חיים מלאים בבית הדיור המוגן וממשיכה לפקוד את הקליניקה כדי לשתף ולהיוועץ.

הטיפול הרגשי עם הניצולה כלל גם את בני המשפחה

במהלך הטיפול על פי הצרכים שעלו ובקשתה פגשתי את ילדיה פעמים ספורות  בהתאם לנדרש ולצרכים שלה באותה תקופה.
היתה קיימת חשיבות רבה בנסיון לסייע להם להבין את התהליכים שעברה אמם, לשקף להם מה היא מרגישה ואיך להתמודד עם הדיכאון. לקראת המעבר לדיור המוגן עשינו כמה פגישות כדי להתכונן לצפוי.
היותה לאורך השנים אם מסורה ואשה מתפקדת עמדה בסתירה לדמות אותה פגשו בזקנתה ודרך הפגישות הצליחו ילדיה להתגבר על הכעסים על מצבה, להתחבר לצרכים שלה ולעזור לה.
תהליך של טיפול רגשי מעורר אצל הניצולים זיכרונות מהשואה. מאחר ובהזדקנות גם כשהזיכרון (לטווח קצר) נפגע, הזיכרון לטווח ארוך רק מתחדד ומעמיק ומתגברת תחושת ההצפה שחשים הניצולים ביחס לעבר ולהווה.
בנוסף, המפגש עם מוות שמקיף אותם (מפאת גילם) ואובדן חברים ובני משפחה עשוי להוביל לירידה במצב הנפשי ולהופעת סימפטומים דכאוניים, חרדתיים ופוסט טראומטיים. לעיתים כתוצאה מכך יש נסיון להמשיך ולהדחיק אך ללא הצלחה רבה.
פתאום יש צורך חזק לספר, אך לא לילדים. למטפל, לאיש מקצוע, לאדם שאינו קרוב משפחה. “רק לך אני אספר” הם אומרים לי. תודה שאת כאן בשבילי. אומרים, ולא רוצים לחלוק עם הילדים (בני 60+) כדי לא להקשות עליהם.

 

טיפול פסיכולוגי הנו שירות הניתן לניצולי שואה במימון משרד האוצר כחלק מהזכויות המגיעות להם (מכתבי תודה של ניצולים ובניהם)

לפרטים ומידע, פנו אלינו בטלפון 077-4146160 או מלאו פרטיכם בטופס משמאל ואנשי המקצוע שלנו במכון שי יחזרו אליכם בהקדם.

 

 

 

 

 

 

זכויות ניצולי שואה – שאלות נפוצות

יום ראשון, 20 באוקטובר, 2013

 

“זכות גדולה נפלה בחלקי להמליץ עליכם בטיפולכם המסור בהורי, ניצולי שואה בעשור חייהם השמיני והתשיעי, בתקופה קשה שעברה עליהם. בזכות טיפולכם המסור זכו הורי להגדלת אחוזי הנכות ולהגדלה בקצבה החודשית, ידעתם אותם על זכותם לקבל שיחה שבועית עם פסיכולוג בביתם וסידרתם פגישות אלו. כתוצאה מהפגישות הללו חל שיפור משמעותי במצב רוחם של הורי ובחיוניותם”.   ר.ר. פתח תקווה

מטפלי מכון שי המסייעים לניצולי שואה לממש את זכויותיהם הפיננסיות ממשרד האוצר ולקבל טיפולים פסיכולוגיים ללא עלות, ריכזו עבורכם שאלות נפוצות שאנו נשאלים מידי יום ביומו.
אנו מקווים כי תמצאו את המידע מועיל ותממשו את זכותכם או זכות הוריכם לקבלת המגיע לכם. אם ברצונכם לשאול אותנו שאלה שאינה מופיעה כאן, אנא לחצו כאן לשליחתה ואנו נשיב לכם בהקדם.

זכויות ניצולי שואה

 

 

 

 

 

 

 

אבי ניצול שואה – אך מעולם לא הוכר על ידי המדינה ולא קיבל קצבה. האם ניתן להגיש בקשה כיום ?
התשובה היא כן. מדינת ישראל משלמת קצבאות המגיעות לסכומים של אלפי שקלים בחודש לניצולי שואה שהגישו בקשה לכך.
ניצול שואה שלא ביקש את המגיע לו, אינו מקבל את הקצבה באופן אוטומטי.
שי ייעוץ לניצולי שואה מטפלת עבור ניצולי שואה ובני משפחותיהם בהגשת בקשה לקבלת
קצבאות אותן ניתן לתבוע גם היום.

אלו אפשרויות יש לקבלת קיצבאות ניצולי שואה כיום ?
ישנן 5 קיצבאות להם זכאים ניצולי שואה (וניתן לממשן) גם היום.
שי שירותי ייעוץ לניצולי שואה מטפלת בהצלחה בקבלת קצבאות עבור ניצולי שואה מהגורמים הבאים :
1.    קיצבה של נרדפי הנאצים ממשרד האוצר – הרשות לזכויות ניצולי שואה.
2.    קיצבה של יוצאי מחנות וגטאות ממשרד האוצר – הרשות לזכויות ניצולי שואה.
3.    קיצבה של נכי מלחמות בנאצים ממשרד האוצר – הרשות לזכויות ניצולי השואה.
4.    קיצבה מקרן סעיף 2 – ועידת התביעות.

אלו שירותים הנכם מעניקים לניצולי שואה ?
שי מספקת לניצולי שואה שני שירותים עיקריים :
1.    מימוש זכאותם לקבל כספים – קצבאות המגיעות להם מהמדינה (גם רטרואקטיבית).
2.    מימוש זכאותם לקבלת טיפול פסיכולוגי – רגשי בחינם מפסיכולוגים ו/או פסיכותרפיסטים מדופלמים.

דודה של אימי ניצולת שואה מלוב שלא הוכרה על ידי המדינה בעבר. האם כיום היא זכאית לקיצבה או טיפול פסיכולוגי ואיך ניתן לממש זאת ?
ישנן אוכלוסיות של ניצולי שואה שלא היו זכאים בשנים קודמות לקיצבאות מהמדינה מסיבות שונות. –בעקבות שינויים בחוק היום כן זכאים ומגיע להם לקבל כספים אלה.
למימוש זכותה של דודתך, אנו מזמינים אותך ליצור עימנו קשר בטלפון 077-4146160 או להשאיר כאן פרטיכם ואנו נחזור אליכם בשעות הקרובות.

מי זכאי לקיצבה על פי חוק נכי רדיפות הנאצים ?
חוק נכי רדיפות הנאצים מסדיר פיצויים והטבות בגין נזקי בריאות שנגרמו לניצולי שואה כתוצאה מרדיפות הנאצים.
הוא מאפשר לניצולי שואה שעלו לישראל ממדינות אירופה בהן : בולגריה, רומניה, לוב, פולין, צ’כיה, הונגריה ומדינות נוספות עד שנת 1953, לקבל כספים, הנחות, הטבות ותגמולים ממדינת ישראל על ידי הגשת תביעה למשרד האוצר במסגרת חוק נכי רדיפות הנאצים.
לייעוץ וסיוע בהגשת הבקשה צרו עימנו קשר.

אני מבקש לקבל מידע על מכון שי שירותי ייעוץ לניצולי שואה
שי מסייעת ופועלת למען ניצולי שואה במימוש הזכויות וההטבות המגיעות להם בהיבטים של
קבלת קיצבאות ו/או הגדלת קיצבאות כספיות והסדרת טיפולי תמיכה נפשיים ללא עלות לניצולים במסגרת זכויותיהם ללא עלות (טיפולים פסיכולוגיים) .
בשי למעלה מ- 70, פסיכותרפיסטים, עובדים סוציאליים פסיכולוגים ומומחים הבקיאים בכל נושא הקשור לטיפול בניצולי שואה בישראל.
שי הוקמה על ידי אוריין קייזר, בעלת 12 שנות ניסיון ברשות לזכויות ניצולי השואה מתוכן ניהלה במשך 6 שנים את השירות הסוציאלי ב”רשות לזכויות ניצולי השואה”.
שי היא הארגון היחיד המשלב טיפול וייעוץ בנושא הטבות כספיות עם תמיכה נפשית המגיעה לניצולי שואה. פגישות הייעוץ ניתנות ללא עלות או התחייבות בכל הארץ.
לפרטים 077-4146160 או השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בשעות הקרובות

טיפול פסיכולוגי לניצולי שואה במימון משרד האוצר 
ניצולי שואה זכאים למפגשים עם פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים במימון משרד האוצר.
מחקרים מוכיחים כי לתמיכה רגשית מקצועית, טיפול נפשי לאדם מבוגר, לעיתים רבות ערירי (לא כל שכן ניצול שואה שעבר הרבה בחייו); יש יתרונות משמעותיים בהם :
•    התמודדות עם עצבות, דכדוך ודיכאון.
•    שיפור וחיזוק הקשר עם בני המשפחה והנכדים.
•    התמודדות טובה יותר רגשית עם מחלות פיזיות.
•    יציאה ממעגל הבדידות.
•    חיזוק תחושת שייכות וחיזוק הביטחון העצמי.
•    אוזן קשבת.
•    הקלה גם על בני המעגל השני – ילדי הניצולים המנהלים משפחות משל עצמם ודואגים להוריהם.

ניצולי שואה רבים ובני משפחותיהם, אינם מודעים לזכותם לקבל שירות זה ללא עלות כלל.
לבדיקת זכאותכם או קרוב משפחתכם לטיפול רגשי במימון משרד האוצר – לחצו כאן להשארת פרטיכם.

סבתי ניצולת שואה שלאחרונה בריאותה התרופפה. אני מעוניינת לבדוק אפשרות להגדיל את הקיצבה המגיעה לה. כיצד ניתן לקבל מכם פרטים על כך ?
אנו נותנים מידע רב ובעל ערך לכל פונה בפגישת ייעוץ אישית ללא התחייבות.
את הפגישה אותה ניתן לקיים בשלב ראשון עם בן, בת או קרוב משפחה עבור ניצול השואה, ניתן לתאם על ידי יצירת קשר עימנו בטלפון 077-4146160 או להשאיר כאן את פרטיכם
ואנו נחזור אליכם בשעות הקרובות.

האם יש גישה למשובים, עדויות או המלצות שקבלתם על עזרתכם לניצולי שואה ?
כן. משנת 2008 סייענו לניצולי שואה רבים לממש את זכותם לקבלת טיפולים פסיכולוגיים, הגדלת וקבלת קיצבאות.
ברשותנו מכתבי תודה הממלאים את ליבנו סיפוק ומחזקים את עשייתנו לעזרה לאוכלוסיה ייחודית זו.
מצורף קישור למספר סמלי של מכתבי תודה שקבלנו מניצולי שואה שהעלו על הכתב את הכרת תודתם.

 

טיפול פסיכולוגי הנו שירות הניתן לניצולי שואה מוכרי משרד האוצר ובמימונו כחלק מהזכויות המגיעות להם (מכתבי תודה של ניצולים ובניהם)

לפרטים ומידע, פנו אלינו בטלפון 077-414-6160 או מלאו פרטיכם בטופס משמאל
ואנשי המקצוע שלנו במכון שי יחזרו אליכם בהקדם.

קליטה בדיור מוגן

יום שישי, 16 באוגוסט, 2013

מאת פנינה דולינסקי, מטפלת מכון ” שי “

לדיור מוגן מגיעים על פי רוב אנשים שזקוקים למקום מגן שתחת מטרייתו הם יכולים לחיות באיכות חיים שהולמת אותם, אינטלקטואלית, חברתית ורפואית.
מעבר לעובדה שלרוב המעבר לדיור מוגן מתרחש בעקבות אובדן- של בן זוג או של יכולות פיזיות, או שניהם, למעבר עצמו יש היבט של משבר. השינוי מהשגרה, הקטיעה של הרצף המוכר וההתקשרויות המוכרות, הם עניין מעורר חרדה, ונצרכת הסתגלות אל המציאות החדשה ופרידה מהמוכר והבטוח.

בה בעת הדייר החדש מתמודד גם עם מציאת מקומו בחברה החדשה. הן ברמה הפיזית, כגון היכן יישב בלובי, הן ברמה הארגונית, להתרגל לסדרים ולאפשרויות של הדיור המוגן, והן ברמה הנפשית, עם מי יתקשר, ממי יקבל ולמי ייתן חמימות והכרה, וכיצד “יתברג” בחברה ויחוש בנוח.

זו התמודדות לא פשוטה בכל גיל, וודאי לאדם מבוגר. לניצולים שחוו עקירות מביתם, מחייהם, מכל היקר להם,  ומהשתייכותם האנושית, על אחת כמה וכמה.

הד אותנטי להתמודדות ולהסתגלות, ולתמיכה שקבוצת שי  אפשרה, ניתן למצוא בדברים שעלו במפגש קבוצתי.

“האנשים שהיו שלנו ואנו היינו שלהם” או  ” לא לקחת ללב, ולתפוס מקום”

באחד המפגשים של קבוצת שי בדיור מוגן בעיר גדולה, אמר אחד המשתתפים שהקבוצה היא מקום לפרוק לחצים. בקשתי מאותו אדם לפנות ישירות למשתתפת אחרת, דיירת חדשה יחסית, כבת 90, ולשאול אותה אם היא מרגישה בנוח לפרוק לחצים בקבוצה.

לנוכח פנייתו הישירה, ספרה האישה שמישהו צעק עליה  שתקום מהשולחן שם התיישבה בלובי, היא קמה ולא חזרה לשם גם בימים הבאים.

כתוצאה מכך היה דיון ער על הסתגלות בכלל לבית האבות ולתגובות של אנשים. ספרו שיש שולחנות קבועים עם יושבים קבועים לפי  שפות. ספרו על אנשים שהיו בבית אבות, עלו דוגמאות לסגנון בוטה. ספרו על אדם שנפטר שהפחיד כל דיירת חדשה שהוא הרג את נשותיו. אדם שלא היה נשוי כלל. מישהי אחרת ספרה שגם עליה צעקו וגירשו אותה. גם היא קמה באותו רגע, אבל אחרי יומיים חזרה לשולחן.

לדיירת החדשה נאמר כי יש לה יתרון, שהיא יכולה לשבת ליד שני שולחנות, כי היא שולטת בשתי שפות.

עלתה האופציה של הישענות על קשרי חיים קודמים, מבלי לצפות למענה רגשי בדיור המוגן- “כשאני במצוקה אני מתקשרת לחברה”, “החברות שלי מבית הכנסת שלי באות לבקר אותי”.

אחד המשתתפים הגיב על אפשרות כזו ואמר-“אנשים מעשיים מחפשים את הטוב, הם לא תחת מטריית הטראומה. עדיף לדעת שחברים מהסביבה הקודמת זה זמני, צריך לבנות קשרים כאן.

לבנות מקום מחדש זה  להגיע בלי כלום, בלי האנשים שלך ושאתה היית שלהם. מגיעים ערומים ואחרי 70 שנה נאבקים על מקום מחדש, יש בזה היבט של מלחמה. אנחנו לבד ללא האנשים שהיו שלנו ואנו היינו שלהם. גם אני באתי לכאן ערום. יש כל מיני אנשים כאן, צריך לא לקחת ללב, ולתפוס מקום.”

טיפולים פסיכולוגים וקבוצות תמיכה הנו שירות הניתן במימון משרד האוצר. למכתבי תודה של ניצולי שואה לחצו כאן

 

לפרטים ומידע, פנו אלינו בטלפון 077-414-6160 או מלאו פרטיכם בטופס משמאל ואנו נחזור אליכם בהקדם.

 

 

 

העברה בין דורית של טראומת השואה

שבת, 13 ביולי, 2013


העברה בין דורית של טראומת השואה לבני הדור השני – תקציר הרצאה של ד”ר ענב קרניאל-לאואר (.Ph.D) פסיכותרפיה ואנליזה קבוצתית. מטפלת בניצולי שואה במכון ” שי “.

מאי הכרה להכרה : תהליכים טיפוליים מרפאים לניצולי שואה

הקשיים הנפשיים שהם תוצאת האירועים הטראומטיים והאובדנים הקשורים לשואה הרחיקו את הניצולים מקבוצת השייכות שלהם ומעצמם, הם חשו מבודדים וחריגים, נמנעו ממעורבות עם  קבוצתם וחשו זרות פנימית של אדם לעצמו. נוצר מעגל גדל והולך של זרות אישית ובין אישית, אי הכרה, ניכור ודחייה הדדית בין הניצול לחברה, מעגל המזין את עצמו, התרחקות מגבירה את תחושת הזרות העצמית והחברתית  (excluded) .

בהרצאה הורחב הרעיון כי תהליך השיתוף הבין-אישי בתגובות אינטרסובייקטיביות  תוך גלוי נדיבות, חמלה ואמפטיה בטיפול מאפשרת תהליכי הכרה הדדית, שייכות, התפתחות דרכי תקשורת ויצירה של מרחב בטוח.
תקשורת כזו מאפשרת חשיפה של תוכן רגשי, שבתנאים אחרים היה נישאר חסום, לא מודע או בדיסוציאציה להפוך לתקשורת ברורה ובריאה.  רגשות קשים אלו כאשר הם מזוהים ומזדהים איתם הופכים לחלק מ”המציאות המשותפת” ((shared reality שמאפשרת  שיחה פתוחה, הדדית, דיאלוגית ויצירתית. נבנית שפה משותפת שמפקיעה את המטופלים מאיזולציה ויכול להיות מושג פיוס בין ארגוני חוויה שונים לאורך מעגל החיים.

 טיפול נפשי קבוצתי לניצולי שואה, מספק הזדמנות לאדם הפוסט טראומטי לתקן ולשקם את העיוותים שהביוגרפיה וההיסטוריה האישית גרמו, שהתרחשו בתהליך הגדילה שלו.
האתגר עבור המטפל הוא ליצור סביבה מחזיקה (Holding Environment) בו המטופלים יוכלו להעיז לחשוף ולהיחשף תוך מחויבות לאמת ההיסטורית כדי לתקן את תחושת הערך העצמי, והחיבור לאחרים (Klein & Schemer, 2000, Wilson, 1985) . ההתקשרות הרגשית המחודשת לאחר אירועים טראומטיים ואובדנים, כאשר המשאבים הפנימיים פצועים, מרוקנים וחסרים, משמשת כהגנה חזקה כנגד תחושת חוסר האונים אי ההכרה וחוסר השייכות. תהליך זה, המתרחש בתוך מטריקס קבוצתי מאפשר ליצור מחדש את תחושת הביטחון, השייכות והעצמאות תוך כדי התקשרות ותהליכי הכרה הדדית באנשים אחרים.

ההרצאה התמקדה ב” ילדי השואה ”  שלהם מכנה משותף והוא העובדה שאנשים אלה עברו את ילדותם בשנים של מלחמה בתוך חברה שסימנה אותם כלא  אנושיים ודנה אותם למוות.
הם לא זכו להכרה כבני אדם ויועדו להשמדה בתור שכאלה. גזר הדין הזה היה טוטאלי וסופי ללא שום אפשרות למשא ומתן עליו. אחד מה”תוצרים” של  המציאות הזאת אצל הילד היא פיתוח של יכולת מיוחדת להתרחק ככול האפשר מהעצמי שנדון לחיסול, ממי שאני ולהמירו באחר שהוא אויב.

בהרצאה הוצג המושג הכרה Recognition , מושג שפותח על ידי גסיקה בנג’מין (1988) כמושג מרכזי בחשיבתה האינטרסובייקטיבית ואני רוצה לטעון כי הוא רלוונטי וחשוב מאוד לשימוש והבנת התהליכים הטיפוליים עם ניצולי שואה מאחר ומאפשר שייכות מחודשת ורפוי.
דואר אלקטרוני:  kenav@zahav.net.il

טיפולים פסיכולוגים וקבוצות תמיכה הם שירות הניתן במימון משרד האוצר. למכתבי תודה של ניצולי שואה לחצו כאן

לפרטים ומידע, פנו אלינו בטלפון 077-414-6160 או מלאו פרטיכם בטופס משמאל ואנו נחזור אליכם בהקדם.

תנו לי את ילדיכם

יום חמישי, 2 במאי, 2013

מיקי לוי – מיקי לוי M.S.W – מטפל אישי, זוגי ומשפחתי מוסמך ומנחה סדנאות – מטפל במכון שי בניצולי שואה.

השאלה האם ניתן למדוד ולשפוט את התנהגותם של אנשים בתקופת השואה, של מי שנדרשו, בלית ברירה, להכריע בהכרעות בלתי אנושיות – נידונה באמצעות סיפורה של אחת הדמויות השנויות במחלוקת בתולדות השואה, חיים רומקובסקי, ראש היודנראט ומנהל גטו לודז’.

לפירוט המאמר תנו לי את ילדיכם

תנו לי את ילדיכם

 

 

 

 

 

זכויות ניצולי שואה :
טיפולים פסיכולוגים וקבוצות תמיכה הם שירות הניתן במכון שי במימון משרד האוצר. למכתבי תודה של ניצולי שואה לחצו כאן

 

לפרטים ומידע, פנו אלינו בטלפון 077-414-6160 או מלאו פרטיכם בטופס משמאל ואנו נחזור אליכם בהקדם.

 

 

 

לעבוד עם ניצולים בבתי אבות

יום רביעי, 23 בינואר, 2013

ד”ר ג’יזל סיקוביץ’ – פסיכולוגית בכירה, ניצולת שואה שעבדה ב” עמך “, מנתחת במאמר את נושא ניצולי שואה הגרים בבתי אבות ובדיור מוגן.

המאמר (באנגלית) פותח בתיאור מצבה של האוכלוסיה הקשישה, עובר להשפעת המעבר מהבית לבית האבות, ומתמקד במאפיינים ודוגמאות של ניצולי השואה הגרים בבתי האבות והטיפול הקבוצתי והיחידני בהם.

 למאמר המלא באנגלית לחצו כאן

טיפול בניצולי שואה בבתי אבות

טיפולים פסיכולוגים וקבוצות תמיכה הם שירות הניתן על ידי מכון שי במימון משרד האוצר. למכתבי תודה של ניצולי שואה לחצו כאן

 

לפרטים ומידע, פנו אלינו בטלפון 077-414-6160 או מלאו פרטיכם בטופס משמאל ואנו נחזור אליכם בהקדם.

 

 

 

 

 

 

 

 

טיפול בקבוצת ניצולי שואה

יום רביעי, 23 בינואר, 2013

אסנת נשיא, מטפלת במכון “שי” מנחת טיפול קבוצתי של ניצולי שואה במרכז היום ” בית חשמונאי ” בישובי עשרת.
הצגת אבל ואובדן – חלק א’.

טיפול קבוצתי מכון שי מרכז היום של ‘בית חשמונאי’ מרכז לתוכו את התושבים הקשישים והמזדקנים של ישובי עשרת. רוב מגיעי מרכז היום הינם עובדי אדמה לשעבר, בעלי רקע חקלאי ואדמות חקלאיות. אנשים אשר עם עלייתם לארץ, התיישבו באזור זה והקימו משקים מניבים של חקלאות וחיות משק. מבין באי מרכז היום ישנם ניצולי שואה. הניצולים מגוונים ומגיעים מארצות שונות, רובם הגדול יוצאי טריפולי שלסיפורי השואה שלהם התוודעתי לראשונה.

עצם ההגעה למרכז היום למעשה מזמן מצב רגרסיבי אצל באי המרכז. המקום מהווה משען עבור הזקנים והגמלאים ומקור תמיכה. מכינים בו ארוחות עשירות ודואגים להנעים להם את זמנם בעיסוקים שונים. התלות במקום לצרכי אכילה , הזנה חומרית ונפשית כמו גם החברתית, יוצרת מצב רגרסיבי מעצם המפגש במרכז היום. כמו כן ההיכרות של באי המקום לרוב הנה היכרות רבת שנים, בעלת קשרים משפחתיים והיסטורית חיים משותפת עוד מהזמן בחוץ לארץ. כך החוויה הנה של משפחה גדולה וענפה עם נושאים חברתיים רבים ועניינים משותפים רבים.

רבים מגיעים עם גוף עייף , כבד, עם מחלות שאופייניות לזקנה, נעזרים במקלות הליכה ובהליכונים. בקבוצה, גם אם לא מדברים על אובדנים באופן ישיר, התחושה של הגוף שאיבד את החיוניות מלווה מעצם המצב הפיזיולוגי של הצורך להיעזר במכשיר הליכה. הקפדה על סוכרת ועל תזונה. נטילת תרופות גם במהלך הקבוצה כי כרגע נזכר משתתף שלא נטל את הטיפול התרופתי. משהו מהגוף מנותק מנפש הכמהה לחיים לפעמים ניתוק בלתי נסבל, המחשבות שנשארות חיות, עם זכרונות עבר רבים, כאילו מדבר באופן שונה מהגוף המזדקן והכמל.המחשבות מציפות והזמן הפנוי מעיסוקים ומאחריות, מעודד את המחשבות על העבר ואת העלאת הזכרונות. והגוף אשר אינו מתפקד כמו פעם, משאיר חלל גדול יותר למחשבות.

נושאים שהועלו במפגשי הטיפול הקבוצתי של הניצולים :

א.      הצגת משתתפי הקבוצה

ב.      על בדידות ו’על אהבה שתלויה בדבר’

ג.       אלמנות ואובדן בן הזוג

ד.      כוח וחיוניות הנפש כנגד ירידת כוחו של הגוף

ה.     נושאים של רגרסיה רגשית כתוצאה מאירועים פוליטיים, חגים, וחברה.

ו.        השיח על הגוף ואובדן חיוניותו

ז.       סיכום

 א.      הצגת משתתפי הקבוצה :

בקבוצה כוללת שני גברים וארבע נשים ניצולי שואה. מתוכם ארבע יוצאי טריפולי ואחת ששרדה את אושוויץ והשנייה הייתה במחנות הריכוז עם הוריה ומשפחתה.

ש. ילידת רומניה, איבדה את הוריה במחנות ועלתה עם אחיה אותו איבדה בארץ כאשר יצא כנער בן 14 להלחם במלחמת השחרור. אלמנה. חיה בקרבת בתה הקטנה ותלותית בה רגשית בעיקר.

מ. ילידת טריפולי, בת בכורה למשפחה  מרובת ילדים עלתה ארצה כבחורה לאחר מאבק הישרדותי ממשוך ובריחה בין הגגות בטריפולי, איבדה את אמה ואת אחותה. שתי ברכיה נותחו וגם ליבה. כיום סובלת מחוסר יכולת להזיז את גפיה באופן שבו יכלה בעבר. אלמנה. חיה בבית צמוד לבית בתה הבכורה אשר מטפלת בה ומ. תלויה בה באופן מלא.

י. יליד טריפולי אשר כילד שרד את הבריחות מידי הערבים פעמים רבות עד למוות כמעט. מתאר מכות נוראיות וחתכים מסכינים. כיום אלמן אשר נישא שוב פעמיים. סובל מליבו ומעינו המתעוורת.

ד. יליד טריפולי, אשר כילד עד גיל 14 הוברח והורחק מהמשפחה וגדל בכפרים שונים, על מנת לשמור על חייו, היות והיה בן יחיד למשפחה בעלת בנות רבות וכך נותק שנים רבות מהוריו ומאחיותיו. כיום מאבד את ראייתו. אלמן. סובל מאד מתלותו הגדלה בסביבה ביחס הפוך מהיותו מנהל בכיר בעברו, בעל חברות וממון רב. אינו יכול לשאת את תלותו הגדלה בסביבה

צ, שרדה את אושוויץ במשך כל שנות המלחמה. איבדה את כל משפחתה, היחידה ששרדה את השואה מבני משפחתה. אלמנה, אם לשתי בנות . חיה לבדה מלווה בעובדת זרה.

פ, ילידת טריפולי. הייתה ילדה במלחמה איבדה רבים מאחיה ומאחיותיה. כיום כבדת משקל. נעזרת בכיסא גלגלים ותלויה במשפחתה באופן מוחלט. נשואה ונתמכת תמיכה מלאה מבעלה.

“פעם היתה לי משמעות” להמשך לחצו כאן

טיפול פסיכולוגי – לרבות קבוצות תמיכה וטיפול קבוצתי, הנו שירות הניתן לניצולי שואה על ידי מכון שי במימון משרד האוצר כחלק מהזכויות המגיעות להם (מכתבי תודה של ניצולים ובניהם)

 

 

לפרטים ומידע, פנו אלינו בטלפון 077-414-6160 או מלאו פרטיכם בטופס משמאל

ואנשי המקצוע שלנו במכון שי יחזרו אליכם בהקדם.