ארכיון פוסטים עם התג "טיפולים פסיכולוגים חינם"

ניצולי שואה שהיו ילדים במלחמה

יום שלישי, 28 בינואר, 2014

 

טיפול פסיכולוגי בניצולי שואה שהיו ילדים במלחמה. מאת סימה וייס

“זה שלי מהבית” – ניצולי שואה שהיו ילדים בשואה
מרבית הניצולים שחיים היום היו ילדים בשואה. במכון ” שי “, כ- 95% מהמטופלים (ניצולי שואה) היו ילדים בזמן השואה.
במשך שנים רבות חלק מהניצולים שהיו ילדים במלחמת העולם השניה, לא הוכרו כניצולי שואה ולא קיבלו זכויות כלכליות מטעם המדינה מפני שבקרב חלק מאנשי מקצוע היתה סברה שלא סבלו כי לא זכרו את הסבל למרות שהיו במחבוא בהיותם ילדים.
גורמים שונים החליטו כך מפני שבבגרותם לא זכרו או לא הצליחו לתאר את שארע במילותיהם את החוויות הטראומטיות שעברו ולכן לא הכירו בחלקם כניצולים (מבחינת הזכויות הכלכליות).

ניצולי שואה שהיו ילדים“זה לא נורמאלי שאני נורמאלי”
ילדים חוו את הפגיעות הכי קשות מהשואה. את הממצא פרסם פרופ’ קיילסון ניצול שואה הולנדי שנפטר בשנת 2013 והעביר סדנאות מקצועיות לפסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים; קליסון חקר ובדק במשך 20 שנה אחר ניצולים שהיו ילדים במלחמת העולם השניה, במחנות ריכוז ובמחבוא ומסקנתו היתה שלאורך זמן, הילדים ניזוקו נפשית באופן העמוק ביותר.

כישורי הורות של ילדים שחוו את השואה  
ילד בן 8 שהלך לשחק עם חברים וכשחזר לא מצא את הוריו, נלקח לבית יתומים, עבר מיד ליד, סבל מחוסר יציבות משפחתי, בעיות ביטחון אישי ופגיעות קשה. חבריו, ילדים בני 7,8,9 שעולמם נחרב – לא קיבלו את הצרכים הבסיסיים, החום, האהבה והביטחון שהיה צריך מההורים, ולמרות זאת במשך שנים רבות לא הוכרו כניצולי שואה.

ילדים ניצולי שואהדוגמא אקטואלית ניתן לראות ב-” ילדי טהרן ” כ- 1000 ילדים יהודיים שהיו אז כבני 3,5 ו-6, שברחו מאירופה הנאצית לטהרן, שם רוכזו במחנה יתומים. שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין הדגיש כי “מדינת ישראל מצוּוָה להעמיד בראש מעייניה את הדאגה לניצולי השואה והטיפול בהם, וילדי טהרן בכללם. מדובר באנשים שלאחר ששרדו את שנות התופת והמוות – בנו מחדש את חייהם במדינתו של העם היהודי, מדינת ישראל”.
מחקרים מראים שילדים שחוו את טראומת השואה בגיל 18-20 זכו לחוות חיים נורמאליים עם אמא ואבא ומשפחות ולכן היו יותר מגובשים מבחינת הזהות ובשלים מבחינה רגשית.
זכו לחוות ילדות, נעורים, הורים, בית, ביטחון וערך עצמי – והיכולת הרגשית שלהם היתה יותר חזקה.

לגדל ילד בלי לדעת איך להיות אבא
ילדים שחיו בשואה והפכו להורים בעצמם, התמודדו ותפקדו כשבעצם לא היו להם דמויות לחיקוי כילדים, לא היתה להם הפנמה של תפקיד הורי ומתוך חסר ענק בכך שנאלצו לגדול ללא הוריהם במקרים רבים מגיל 3.

ליווי רגשי של ניצולי שואה – צעד אחר צעד
אחד האתגרים של ניצולי שואה מבוגרים, הוא להעיז להביע את עצמם ולהתמודד.
כותבת מאמר זה מלווה מבחינה רגשית ניצולי שואה שהתקשו להתחבר כי במשך שנים (חלקם) לא הגדירו עצמם כניצולי שואה. “תיעוד טיפול” הכולל טיפול רגשי משולב עם כתיבת סיפור החיים של הניצול; מאפשר להשאיר זיכרון אישי למשפחה ולדורות הבאים.
אחד מהניצולים בו זכתה ללוות ולתמוך הוא יצחק מאיר. יצחק היה ילד בשואה ולימים היה דיפלומט, שגריר ישראל בבלגיה ממנה נס, ושגריר ישראל בשוויץ, ממנה גורש.
בתהליך הרגשי דובר על המעבר בין השואה והתהליך שהוא הצליח לעשות בחייו. תהליך זה עזר לו רגשית להעיז ולכתוב את אשר עבר, ולשתף בסיפורו האישי לא רק את משפחתו, כי אם קוראים מהארץ ומהעולם.

ספרו הראשון “אישה אחת” בהוצאת ספרית מעריב, מתאר ילד אמיץ שליווה את אמו ואת אחיו במסע הבריחה וההצלה מהעיר מרסיי שנכבשה על ידי הגרמנים – עד לגבול שווייץ והפך להיות, כמה לא מפתיע, שגריר. הסיפור מסופר מנקודת מבטה של האם.

ספרו החדש “להגיע לחוף מבטחים” מתחיל במחנה פליטים עם תום מלחמת העולם השניה ומסופר מפיו של הבן, כבן שתים-עשרה באותו זמן. הוא מתאר את מסעם של יהודים מכל רחבי אירופה ששרדו את השואה ומעוניינים רק בדבר אחד – ארץ ישראל. לפני חודש הושק הספר בז’נווה ובערב יום השואה 27 בינואר 2014 הושק בישראל.

shai121

אודות כותבת המאמר
סימה וייס יועצת קלינית ופסיכותרפיסטית. מומחית לטיפול בפוסט טראומה, בעלת ניסיון מעמיק (25 שנה) בטיפול בניצולי שואה והלומי קרב. מייסדת עם אוריין קייזר את מכון שי.
במסגרת ניסיונה המקצועי, פיתחה כלים ייחודיים לטיפול בניצולי שואה, מלמדת ומרצה בתחום בפני פסיכולוגיים קליניים ואנשי מקצוע, להם אף מעבירה הדרכות וייעוץ ייחודי לטיפול בניצולי שואה.

 

במכון שי כ- 100 מטפלים מומחים בטיפול רגשי בניצולי שואה ובני הדור השני ומתמודדים עם נושא “העברה בין דורית” באופן יום יומי.
הניצולים מקבלים מהמטפלים מענה מקצועי הכולל טיפול, ייעוץ וליווי המבוסס על הכשרות, הדרכות וניסיון רב המתייחס ספציפית למה שעברו. (אנו מעבירים ימי עיון מקצועיים למטפלים, פסיכולוגים קליניים, פסיכותרפיסטים, רופאים וצוותים רפואיים בכל רחבי הארץ).
.
לפרטים ומידע, פנו אלינו בטלפון 077-414-6160 או מלאו פרטיכם בטופס משמאל
ואנשי המקצוע שלנו במכון שי יחזרו אליכם בהקדם.

** טיפול פסיכולוגי הינו שירות הניתן במכון “שי” לניצולי שואה במימון משרד האוצר כחלק מהזכויות המגיעות להם (מכתבי תודה מניצולים ובניהם).

.

 

העברה בין דורית של טראומת השואה

שבת, 13 ביולי, 2013


העברה בין דורית של טראומת השואה לבני הדור השני – תקציר הרצאה של ד”ר ענב קרניאל-לאואר (.Ph.D) פסיכותרפיה ואנליזה קבוצתית. מטפלת בניצולי שואה במכון ” שי “.

מאי הכרה להכרה : תהליכים טיפוליים מרפאים לניצולי שואה

הקשיים הנפשיים שהם תוצאת האירועים הטראומטיים והאובדנים הקשורים לשואה הרחיקו את הניצולים מקבוצת השייכות שלהם ומעצמם, הם חשו מבודדים וחריגים, נמנעו ממעורבות עם  קבוצתם וחשו זרות פנימית של אדם לעצמו. נוצר מעגל גדל והולך של זרות אישית ובין אישית, אי הכרה, ניכור ודחייה הדדית בין הניצול לחברה, מעגל המזין את עצמו, התרחקות מגבירה את תחושת הזרות העצמית והחברתית  (excluded) .

בהרצאה הורחב הרעיון כי תהליך השיתוף הבין-אישי בתגובות אינטרסובייקטיביות  תוך גלוי נדיבות, חמלה ואמפטיה בטיפול מאפשרת תהליכי הכרה הדדית, שייכות, התפתחות דרכי תקשורת ויצירה של מרחב בטוח.
תקשורת כזו מאפשרת חשיפה של תוכן רגשי, שבתנאים אחרים היה נישאר חסום, לא מודע או בדיסוציאציה להפוך לתקשורת ברורה ובריאה.  רגשות קשים אלו כאשר הם מזוהים ומזדהים איתם הופכים לחלק מ”המציאות המשותפת” ((shared reality שמאפשרת  שיחה פתוחה, הדדית, דיאלוגית ויצירתית. נבנית שפה משותפת שמפקיעה את המטופלים מאיזולציה ויכול להיות מושג פיוס בין ארגוני חוויה שונים לאורך מעגל החיים.

 טיפול נפשי קבוצתי לניצולי שואה, מספק הזדמנות לאדם הפוסט טראומטי לתקן ולשקם את העיוותים שהביוגרפיה וההיסטוריה האישית גרמו, שהתרחשו בתהליך הגדילה שלו.
האתגר עבור המטפל הוא ליצור סביבה מחזיקה (Holding Environment) בו המטופלים יוכלו להעיז לחשוף ולהיחשף תוך מחויבות לאמת ההיסטורית כדי לתקן את תחושת הערך העצמי, והחיבור לאחרים (Klein & Schemer, 2000, Wilson, 1985) . ההתקשרות הרגשית המחודשת לאחר אירועים טראומטיים ואובדנים, כאשר המשאבים הפנימיים פצועים, מרוקנים וחסרים, משמשת כהגנה חזקה כנגד תחושת חוסר האונים אי ההכרה וחוסר השייכות. תהליך זה, המתרחש בתוך מטריקס קבוצתי מאפשר ליצור מחדש את תחושת הביטחון, השייכות והעצמאות תוך כדי התקשרות ותהליכי הכרה הדדית באנשים אחרים.

ההרצאה התמקדה ב” ילדי השואה ”  שלהם מכנה משותף והוא העובדה שאנשים אלה עברו את ילדותם בשנים של מלחמה בתוך חברה שסימנה אותם כלא  אנושיים ודנה אותם למוות.
הם לא זכו להכרה כבני אדם ויועדו להשמדה בתור שכאלה. גזר הדין הזה היה טוטאלי וסופי ללא שום אפשרות למשא ומתן עליו. אחד מה”תוצרים” של  המציאות הזאת אצל הילד היא פיתוח של יכולת מיוחדת להתרחק ככול האפשר מהעצמי שנדון לחיסול, ממי שאני ולהמירו באחר שהוא אויב.

בהרצאה הוצג המושג הכרה Recognition , מושג שפותח על ידי גסיקה בנג’מין (1988) כמושג מרכזי בחשיבתה האינטרסובייקטיבית ואני רוצה לטעון כי הוא רלוונטי וחשוב מאוד לשימוש והבנת התהליכים הטיפוליים עם ניצולי שואה מאחר ומאפשר שייכות מחודשת ורפוי.
דואר אלקטרוני:  kenav@zahav.net.il

טיפולים פסיכולוגים וקבוצות תמיכה הם שירות הניתן במימון משרד האוצר. למכתבי תודה של ניצולי שואה לחצו כאן

לפרטים ומידע, פנו אלינו בטלפון 077-414-6160 או מלאו פרטיכם בטופס משמאל ואנו נחזור אליכם בהקדם.

לעבוד עם ניצולים בבתי אבות

יום רביעי, 23 בינואר, 2013

ד”ר ג’יזל סיקוביץ’ – פסיכולוגית בכירה, ניצולת שואה שעבדה ב” עמך “, מנתחת במאמר את נושא ניצולי שואה הגרים בבתי אבות ובדיור מוגן.

המאמר (באנגלית) פותח בתיאור מצבה של האוכלוסיה הקשישה, עובר להשפעת המעבר מהבית לבית האבות, ומתמקד במאפיינים ודוגמאות של ניצולי השואה הגרים בבתי האבות והטיפול הקבוצתי והיחידני בהם.

 למאמר המלא באנגלית לחצו כאן

טיפול בניצולי שואה בבתי אבות

טיפולים פסיכולוגים וקבוצות תמיכה הם שירות הניתן על ידי מכון שי במימון משרד האוצר. למכתבי תודה של ניצולי שואה לחצו כאן

 

לפרטים ומידע, פנו אלינו בטלפון 077-414-6160 או מלאו פרטיכם בטופס משמאל ואנו נחזור אליכם בהקדם.

 

 

 

 

 

 

 

 

טיפול בקבוצת ניצולי שואה

יום רביעי, 23 בינואר, 2013

אסנת נשיא, מטפלת במכון “שי” מנחת טיפול קבוצתי של ניצולי שואה במרכז היום ” בית חשמונאי ” בישובי עשרת.
הצגת אבל ואובדן – חלק א’.

טיפול קבוצתי מכון שי מרכז היום של ‘בית חשמונאי’ מרכז לתוכו את התושבים הקשישים והמזדקנים של ישובי עשרת. רוב מגיעי מרכז היום הינם עובדי אדמה לשעבר, בעלי רקע חקלאי ואדמות חקלאיות. אנשים אשר עם עלייתם לארץ, התיישבו באזור זה והקימו משקים מניבים של חקלאות וחיות משק. מבין באי מרכז היום ישנם ניצולי שואה. הניצולים מגוונים ומגיעים מארצות שונות, רובם הגדול יוצאי טריפולי שלסיפורי השואה שלהם התוודעתי לראשונה.

עצם ההגעה למרכז היום למעשה מזמן מצב רגרסיבי אצל באי המרכז. המקום מהווה משען עבור הזקנים והגמלאים ומקור תמיכה. מכינים בו ארוחות עשירות ודואגים להנעים להם את זמנם בעיסוקים שונים. התלות במקום לצרכי אכילה , הזנה חומרית ונפשית כמו גם החברתית, יוצרת מצב רגרסיבי מעצם המפגש במרכז היום. כמו כן ההיכרות של באי המקום לרוב הנה היכרות רבת שנים, בעלת קשרים משפחתיים והיסטורית חיים משותפת עוד מהזמן בחוץ לארץ. כך החוויה הנה של משפחה גדולה וענפה עם נושאים חברתיים רבים ועניינים משותפים רבים.

רבים מגיעים עם גוף עייף , כבד, עם מחלות שאופייניות לזקנה, נעזרים במקלות הליכה ובהליכונים. בקבוצה, גם אם לא מדברים על אובדנים באופן ישיר, התחושה של הגוף שאיבד את החיוניות מלווה מעצם המצב הפיזיולוגי של הצורך להיעזר במכשיר הליכה. הקפדה על סוכרת ועל תזונה. נטילת תרופות גם במהלך הקבוצה כי כרגע נזכר משתתף שלא נטל את הטיפול התרופתי. משהו מהגוף מנותק מנפש הכמהה לחיים לפעמים ניתוק בלתי נסבל, המחשבות שנשארות חיות, עם זכרונות עבר רבים, כאילו מדבר באופן שונה מהגוף המזדקן והכמל.המחשבות מציפות והזמן הפנוי מעיסוקים ומאחריות, מעודד את המחשבות על העבר ואת העלאת הזכרונות. והגוף אשר אינו מתפקד כמו פעם, משאיר חלל גדול יותר למחשבות.

נושאים שהועלו במפגשי הטיפול הקבוצתי של הניצולים :

א.      הצגת משתתפי הקבוצה

ב.      על בדידות ו’על אהבה שתלויה בדבר’

ג.       אלמנות ואובדן בן הזוג

ד.      כוח וחיוניות הנפש כנגד ירידת כוחו של הגוף

ה.     נושאים של רגרסיה רגשית כתוצאה מאירועים פוליטיים, חגים, וחברה.

ו.        השיח על הגוף ואובדן חיוניותו

ז.       סיכום

 א.      הצגת משתתפי הקבוצה :

בקבוצה כוללת שני גברים וארבע נשים ניצולי שואה. מתוכם ארבע יוצאי טריפולי ואחת ששרדה את אושוויץ והשנייה הייתה במחנות הריכוז עם הוריה ומשפחתה.

ש. ילידת רומניה, איבדה את הוריה במחנות ועלתה עם אחיה אותו איבדה בארץ כאשר יצא כנער בן 14 להלחם במלחמת השחרור. אלמנה. חיה בקרבת בתה הקטנה ותלותית בה רגשית בעיקר.

מ. ילידת טריפולי, בת בכורה למשפחה  מרובת ילדים עלתה ארצה כבחורה לאחר מאבק הישרדותי ממשוך ובריחה בין הגגות בטריפולי, איבדה את אמה ואת אחותה. שתי ברכיה נותחו וגם ליבה. כיום סובלת מחוסר יכולת להזיז את גפיה באופן שבו יכלה בעבר. אלמנה. חיה בבית צמוד לבית בתה הבכורה אשר מטפלת בה ומ. תלויה בה באופן מלא.

י. יליד טריפולי אשר כילד שרד את הבריחות מידי הערבים פעמים רבות עד למוות כמעט. מתאר מכות נוראיות וחתכים מסכינים. כיום אלמן אשר נישא שוב פעמיים. סובל מליבו ומעינו המתעוורת.

ד. יליד טריפולי, אשר כילד עד גיל 14 הוברח והורחק מהמשפחה וגדל בכפרים שונים, על מנת לשמור על חייו, היות והיה בן יחיד למשפחה בעלת בנות רבות וכך נותק שנים רבות מהוריו ומאחיותיו. כיום מאבד את ראייתו. אלמן. סובל מאד מתלותו הגדלה בסביבה ביחס הפוך מהיותו מנהל בכיר בעברו, בעל חברות וממון רב. אינו יכול לשאת את תלותו הגדלה בסביבה

צ, שרדה את אושוויץ במשך כל שנות המלחמה. איבדה את כל משפחתה, היחידה ששרדה את השואה מבני משפחתה. אלמנה, אם לשתי בנות . חיה לבדה מלווה בעובדת זרה.

פ, ילידת טריפולי. הייתה ילדה במלחמה איבדה רבים מאחיה ומאחיותיה. כיום כבדת משקל. נעזרת בכיסא גלגלים ותלויה במשפחתה באופן מוחלט. נשואה ונתמכת תמיכה מלאה מבעלה.

“פעם היתה לי משמעות” להמשך לחצו כאן

טיפול פסיכולוגי – לרבות קבוצות תמיכה וטיפול קבוצתי, הנו שירות הניתן לניצולי שואה על ידי מכון שי במימון משרד האוצר כחלק מהזכויות המגיעות להם (מכתבי תודה של ניצולים ובניהם)

 

 

לפרטים ומידע, פנו אלינו בטלפון 077-414-6160 או מלאו פרטיכם בטופס משמאל

ואנשי המקצוע שלנו במכון שי יחזרו אליכם בהקדם.