דור שני לשואה – טיפול פסיכולוגי

***החל מתאריך 01/09/2017 מכון שי אינו מספק שירותים לניצולי שואה מטעם משרד האוצר***

מאת : סימה וייס, דור שני לאב ניצול שואה, יועצת קלינית ופסיכותרפיסטית, מומחית לטיפול בפוסט-טראומה.

השפעת השואה על ילדי הדור השני
בני דור שני לשואה גדלו בבית עם הורים שסבלו מפוסט טראומה PTSD (הפרעת דְּחָק פוסט-טראומטית Post-Traumatic Stress Disorder).
ילדי הדור השני, חוו ” העברה בין דורית ” בין אם גדלו בבית שהדחיקו את חוויות השואה או דיברו עליה.
העברה בין דורית מתבטאת בכך שההורים מעבירים לילדים את התנהגותם דרך הזדהות, חיקוי, או השלכה הזדהותית.

הדרך בה ההעברה עברה לילדים האם זה מפריע להם כיום ועד כמה, תלויה בכמה משתנים (בהם):
•    בן כמה ההורה שלהם היה כשעבר את השואה.
•    האם היה ילד צעיר, מתבגר או אדם בוגר שאיבד ילדים בשואה.
•    משך הטראומה משנה מאוד. כמה זמן היה תחת הרגשת “פחד מוות” בשואה (שנה ? שש שנים ?).

בני הדור השני הפכו בחלקם ל” ילדים הוריים ”
לניצולי השואה שהפכו להורים, היה קשה מאוד מבחינה רגשית לגדל ילדים משלהם מכיוון שהם גדלו בילדותם ללא הורים, ללא בית יציב עם משפחה תומכת.
ילדיהם ראו את החרדות והקושי של ההורים להתמודד, חוו חוסר אונים וכאב של אמא ואבא ולכן הם התגייסו להיות ההורים שלהם.

דור שני טיפול פסיכולוגיהאתגר של ילדי ניצולים לעמוד בציפיות ההורים
בישראל חיים כמיליון איש בני הדור השני לשואה שמרביתם מתפקדים בצורה יוצאת מן הכלל
והם אנשים מצליחים, מתפקדים היטב ומצליחים. אנשי קריירה.

הסופרת סביון (סבינה) ליברכט אשר נולדה במינכן לאמה ולאביה, ששרד את בוכנוואלד ולימים גילתה שאיבד בשואה אישה ותינוקת; סיפרה באחד מראיונותיה כבת לניצולי שואה שכל חייה ניסתה לפתור את חידת ההורים שהיו להם ציפיות עצומות ממנה.
כל מה שההורים לא הצליחו כי הילדות אבדה להם, הם ניסו בכל כוחם לתת לילדים, אך הציפיות שלהם היו מאוד גדולות, לא ריאליות, בלתי סבירות.

“אני חייב להצליח בשביל אמא ואבא”
ניצולי שואה ששרדו את המלחמה וזכו להפוך להורים, שאבו עוצמה גדולה וכוח ממלחמה והעבירו אותה לילדים. רבים מבני הדור השני בהם יהודה פוליקר, שלמה ארצי, הסופרת נאוה סמל ורבים אחרים, עוסקים באומנות (שירה, כתיבה, ציור) ומנציחים דרכה את חוויותיהם.

כיצד טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לבני הדור השני לשואה ?
בני הדור השני אינם פגועים אך יש להם הרבה דילמות רגשיות, קשיים בקבלת החלטות ונקיפות מצפון שאינן מרפות.
•    טיפול פסיכולוגי נותן מרחב נפשי לאדם ומשחרר אותו מההעברה הבין דורית.
•    טיפול רגשי מאפשר לעבד את הרגשות ומאוד משחרר מהתלות בהורים.
•    מקבלים כלים מעשיים להתמודד עם רגשות אשמה כלפי הוריהם הקשישים.
•    מתמודדים עם הכוונה מקצועית כיצד לעמוד בציפיות המתישות של ההורים שממשיכות גם היום (הצורך לבקרם בתדירות גבוהה, להתקשר הרבה, להתלבט אם לנסוע לחופשה או לוותר ועוד).
•    לומדים איך ללוות את ההורים בגילם המתקדם בלי רגשות אשם ובלי להיות לחוצים כל הזמן.

הזדמנות לעשות ספרציה משחררת בתקופת הפרידה
מסר כפול הוא דבר מבלבל. מצד אחד עודדו אותם להקים משפחה, אך בו בזמן שידרו להם שלא יעזבו אותם, שלא ינטשו אותם, שלא יתרחקו מהם.
אלו שהתקשו להתמודד לא נישאו מעולם. שיעורי הרווקות הגבוהים בקרב דור שני נעוץ במסר שקיבלו, שעדיף לא להקים משפחה “כי העולם נורא והחיים קשים ומסוכנים אז לא כדאי ללדת ילדים”.

דור שני לשואההיפרדות מהורים (ספרציה), אמור להיות תהליך טבעי ומשחרר המתרחש בכל משפחה ובין כל הורה לילדו ככל שזה מתבגר.
בשל מה שעברו, לניצולי שואה קשה לשחרר את ילדיהם. קשה להם לעשות ספרציה.
כותבת שורות אלה משתפת כי לאביה היה קשה מאוד לאשר את בחירותיה בחיים.
ניצולי שואה חוו חרדות יום יומיות והאמינו כי אחרי השואה צריך להימנע מסיכונים ולכן לא צריך לצאת לטיולים, ללכת לצבא ולא לעשות דברים שעלולים לפגוע בילד כמו לצאת לטיולי התנועה.

“מעולם לא היתה לי לגיטימציה לכעוס על אבא ואמא”
בני הדור השני המגיעים לטיפול רגשי מספרים כי לא העזו לכעוס על הוריהם, להרים עליהם את הקול או להמרות את פיהם. “איך אפשר לפגוע בהם כשהם כל כך סבלו” ? “איך אפשר לכעוס על הורה שהיה באושוויץ” ? הם משתפים.
הילדים שהיום הם כבני 60, חווים הרבה קונפליקטים פנימיים וקושי להשתחרר מההרגשה שהם לא  ילדים מספיק טובים, שהם לא עושים מספיק עבור ההורים, שהם מאכזבים אותם.

האם בני הדור השני יכולים לשפר את איכות חייהם גם כיום ?  
מטענים רגשיים אינם נעלמים. ניתן לחיות איתם, להתקדם ולהתפתח, אך הם לא עושים את החיים קלים יותר, והם בטח שלא נעלמים. נקיפות המצפון מתחלפות עם השנים לכעס פנימי שמצטבר ובמקרים מסוימים אף מגיע לתוקפנות או התפרצויות זעם של בני ה- 60 על הוריהם המזדקנים.
הכוונה מקצועית מאפשרת לעשות היפרדות טובה מההורים בכל גיל ואז איכות החיים משתפרת.
אפשר בהחלט לאזן את המצב ולעזור להתמודד.

תנו לעצמכם לגיטימציה לטפל בעצכם.

 

סימה וייס - טיפול פסיכולוגי דור שניאודות כותבת המאמר
סימה וייס יועצת קלינית ופסיכותרפיסטית. מייסדת עם אוריין קייזר את מכון שי. מומחית לטיפול בפוסט טראומה, בעלת ניסיון מעמיק (25 שנה) בטיפול בניצולי שואה והלומי קרב.
במסגרת ניסיונה המקצועי, פיתחה כלים ייחודיים לטיפול בניצולי שואה, מלמדת ומרצה בתחום בפני פסיכולוגיים קליניים ואנשי מקצוע, להם אף מעבירה הדרכות וייעוץ ייחודי לטיפול בניצולי שואה.

.

במכון שי כ- 100 מטפלים מומחים בטיפול רגשי בניצולי שואה ובני הדור השני ומתמודדים עם נושא “העברה בין דורית” באופן יום יומי.
המטפלים מעניקים מענה מקצועי המבוסס על הכשרות, הדרכות וניסיון מקצועי רב (אנו אף מעבירים ימי עיון מקצועיים למטפלים, פסיכולוגים קליניים, פסיכותרפיסטים, רופאים וצוותים רפואיים בכל רחבי הארץ).

לפרטים ומידע, פנו אלינו בטלפון 077-414-6160 או מלאו פרטיכם בטופס משמאל
ואנשי המקצוע שלנו במכון שי יחזרו אליכם בהקדם.

** טיפול פסיכולוגי הינו שירות הניתן במכון “שי” לניצולי שואה מוכרי משרד האוצר ובמימונו כחלק מהזכויות המגיעות להם.

 

 

 

 

.